השקעות אימפקט תופסות תאוצה בשנים האחרונות, הן בקרב יזמים והן בקרב המשק

בשנים האחרונות, ובמיוחד עכשיו בעקבות מגיפת הקורונה, אנו רואים עוד ועוד מיזמים חברתיים וסביבתיים שצומחים להם בארץ ובעולם. אבל האם הם זוכים ממשקיעים לאותו היחס כמו סטארטאפים "רגילים"? לא בדיוק. כאשר סטארטאפ רוצה לעשות שינוי חברתי או סביבתי, בנוסף לשורת הרווח, הוא אוטומטית מקוטלג כ"אימפקט" ופחות דלתות נפתחות בפניו, כך לפחות זה היה עד כה בארץ. אולם לשמחתנו, גם בעניין זה, ישראל הולכת בעקבות חברותיה ארה"ב ואירופה, שבהן תחום ההשקעות האחראיות משגשג ואף הפך למיינסטרים, והן מתחילות לתפוס תאוצה גם אצלנו. במאמר זה נדון בהיבטים השונים של תופעה זו, כיצד כדאי להתכונן, ממה להיזהר, ומדוע היא כאן כדי להישאר.

בספטמבר 2015 קבע האו"ם שורת מטרות ויעדי פיתוח בר קיימא (SDGs – Sustainable Development Goals) לעשורים הקרובים - בסך הכל הוצבו 17 יעדים, 169 מטרות ו-230 מדדים. לתהליך הצבת היעדים קדמה התייעצות בין ממשלות, גופים בינלאומיים, הבנק העולמי, ה-OECD, האקדמיה, המגזר העסקי וארגוני חברה אזרחיים. היעדים מתייחסים למגוון נושאים, כמו מיגור העוני ושמירה על כדור הארץ, לצד יעדים כלכליים-חברתיים כמו שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית. לכל יעד נקבעו מטרות מפורטות ומדדים למעקב אחר ההתקדמות של כל מדינה ביחס לעצמה, וברמה העולמית. השקעות אימפקט הן ביטוי ליישום מטרות אלה.

השקעת אימפקט - המכונה גם השקעה חברתית היא סוג של מודל מימון. ההשקעות נעשות במיזמים שמטרתם ליצור השפעה חברתית ו/או סביבתית לצד רווח. השקעות אימפקט שואפות להשיג שיפור מדיד בתחומי הבריאות, החינוך, הסביבה והחברה, כאשר הכספים מושקעים לא רק בחברות בעלות תחזית התשואה הגבוהה ביותר, אלא בחברות הצפויות להיות רווחיות הן ברמה הפיננסית והן ברמה החברתית/סביבתית באספקטים אשר סומנו על ידי המשקיעים כערכים חיוביים. - ויקיפדיה

בשנים האחרונות, העולם העסקי מגלה את היתרונות של השקעות אלה, לא רק כמכשיר פיננסי המניב תשואה, אלא גם ככלי להובלת שינוי חברתי וסביבתי וכמדיניות המאפשרת חיבור טוב יותר לקהלי הלקוחות, לעובדים, לספקים, ולבעלי המניות כאחת.

התפתחות תחום השקעות ה-ESG ברחבי העולם

השקעות האימפקט והקיימות הפכו בעשור האחרון למגמה בינלאומית המעוררת עניין בקרב רבים. המונח השגור להשקעות מסוג זה בעולם הוא Environmental, Social, Governance) ESG Investments), זאת בהתבסס על ההנחה ההולכת וגוברת כי הביצועים הכספיים של ארגונים מושפעים יותר ויותר מגורמים סביבתיים וחברתיים. כתוצאה מכך, היקף ההשקעות הגלובליות הנותנות דגש על ESG גדל בשנים האחרונות בכ-20% בממוצע לשנה, עד לרמות הנוכחיות של יותר מ-35 טריליון דולר, ועם הערכות לגידול של עד 53 טריליון דולר ב-2025.

כמו כן, לפי הדו"ח השנתי של ארגון ה-Global Impact Investing Network) GIIN), המשקיעים שהשלימו את הסקר גם בשנת 2016 וגם בשנת 2020 (דיווחו על פעילותם ב-2015 ו-2019), הגדילו את היקף ההון שהושקע באימפקט ב- 12% לשנה, מ-14 מיליארד דולר שהושקעו בשנת 2015 ל-22.5 מיליארד דולר שהושקעו ב- 2019. יתר על כן, מספר השקעות האימפקט שהשקיעה קבוצה זו גדל ב-9% בשנה, מ-4,885 השקעות שבוצעו בשנת 2015 ל-7,014 בשנת 2019. גודל העסקה הממוצע צמח ב-2% לשנה, מ-2.9 מיליון דולר בשנת 2015 ל-3.2 מיליון דולר בשנת 2019.
‍

בנוסף, לפי סקר שערך בנק ההשקעות Barclays בסוף שנת 2019 עבור למעלה מ-450 לקוחות ברחבי העולם, יותר מ-72% הצהירו כי הם רוצים שהכסף שלהם יושקע ביעדים שישפיעו על העולם בצורה חיובית. בראיון במאי 2020, מנכ"לית הבנק, קרן פרנק, שיתפה כי הם מאמינים שמספר זה רק יגדל בעקבות הקורונה וכי השקעות ESG הן העתיד.

"יש לנו ביטחון אמיתי שקיימות היא לא נושא, או תחביב, או טרנד חדש, או אפשרות נוספת לאיך שאנשים יכולים לפזר את הכסף שלהם. היא במהותה דרך אחרת לביצוע השקעות." - קרן פרנק, מנכ"לית Barclays

ואם בכל זאת נציץ בגוגל טרנדס, נמצא גם שם הוכחה לכך שהשקעות אימפקט וקיימות הפכו לפופולריות מתמיד, כאשר אירלנד מובילה את החיפוש אחר צירוף המילים Impact/ESG Investing ואחריה מובילות המדינות קנדה, הונג קונג, בריטניה, ארה"ב, תאילנד, סינגפור, איחוד האמירויות וניו זילנד. ישראל בהקשר זה, מדשדשת אחריהן במקום ה-31, קצת לפני קניה, גאנה ופקיסטן.

השקעות אימפקט - טרנד בגוגל — העלייה בחיפושים בגוגל עבור צמד המילים Impact/ESG Investing מ-2004 ועד ימינו ברחבי העולם

תחום השקעות האימפקט והקיימות בישראל

אמנם תחום זה עדיין נמצא בראשיתו אצלנו, אך לאחרונה גם כאן מתפתח סקטור השקעות אחראיות במסגרתו החלו שחקנים שונים לאמץ מתודולוגיות השקעה שיאפשרו למנף את רוח היזמות והחדשנות הישראלית לטובת יצירת שינוי חברתי וסביבתי. בעקבות זאת, שוק השקעות האימפקט בארץ נמצא בקצב גידול גבוה, ולפי דו"ח שפרסמה קרן Ourcrowd בשיתוף עם Social Finance Israel ב-2019, שוק זה מוערך בכ-260 מיליון דולר בשנה (פי שניים מ-2018). כמו כן, רק בשנתיים האחרונות, בוצעו השקעות אימפקט במעל ל- 2500 סטארטאפים ישראלים.

לכך הצטרפה גם המדינה, ובספטמבר 2020 הכריז המשרד לעניינים אסטרטגיים על יוזמת "אימפקט ניישן" לפיה המדינה תממן לחברות ציבוריות בישראל דוחות פיננסיים אתיים שיאפשרו להן להצטרף לפורטפוליו ההשקעות של גופים בינלאומיים בתחומים ברי קיימא. מתוך תקציב ראשוני של 3 מיליון שקל, ימומנו הכנת דוחות אימפקט וניקוד ESG שיבחן את הפעילות העסקית של 30 חברות בהתאם למדד יעדי ה-SDGs שקבע האו"ם. הקו המנחה הוא שיפור בכל היעדים - גם בעבור האוכלוסיות החלשות ביותר.

"אימפקט ניישן" מתוך מצגת המשקיעים של חברת EQUAL

הצגת סטארטאפ אימפקט למשקיעים

כפי שנאמר לעיל, משקיעי אימפקט שואפים לייצר תשואה פיננסית לצד השפעה חברתית או סביבתית מדידה. קבוצה זו כוללת משקיעים פרטיים וגופים לניהול השקעות, ביניהם: קרנות פרטיות, קרנות פילנתרופיות, גופים מוסדיים וציבוריים. להלן הנקודות המרכזיות שיש לשים עליהן דגש כאשר פונים למשקיעים עם סטארטאפ בר קיימא:

1. מודל עסקי והוכחת היתכנות כלכלית

כמו כל סטארטאפ "רגיל", הדבר הראשון שאתם צריכים לשים דגש עליו כשאתם פונים למשקיעים עם סטארטאפ חברתי ו/או ירוק, הוא הפוטנציאל להצלחה בשוק ואיך העסק שלכם הולך להניב להם כסף. אל תתבלבלו, משקיעי אימפקט הם עדיין משקיעים והם רוצים לראות רווח, רק שבאימפקט, שורת הרווח היא כפולה - גם כסף וגם עשיית טוב, לא "או-או". זכרו שאתם בונים עסק ולא עמותה.

לכן, כשאתם מציגים את הסטארטאפ שלכם עם ניצוץ בעיניים על איך שאתם הולכים לשנות את העולם לטובה ולעזור למלא אנשים, תוך שאתם סוגרים את החור באוזון ומפסיקים את התחממות כדור הארץ - זכרו קודם כל להראות מספרים מהשטח שתומכים בכך שהרעיון והמודל העסקי שלכם הולכים ליצור חברה רווחית שתכלכל את עצמה ותניב תשואות משמעותיות למשקיעים שלכם בעתיד.

‍ מזמנים לצפות בדוגמא להצגת הוכחת היתכנות כלכלית והתאמת מוצר-שוק למשקיעים של החברה שלי Equal.

2. מדידת אימפקט חברתי וסביבתי

בניגוד לניתוח השקעה מסורתי המבוסס על פרמטרים של תשואה וסיכון כלכלי בלבד, בחינת השקעות אימפקט מתמקדת כאמור בשורת רווח כפולה - חברתית ופיננסית. אם כן, כדי שהשקעה תוגדר כהשקעת אימפקט, זו צריכה להתקיים תחת התכוונות לפתרון בעיה חברתית ו/או סביבתית כלשהי, להיות מגולמת במודל העסקי הפועל ליצירת תשואה כלכלית וכן, מלווה על ידי מדידה קפדנית של האימפקט החברתי.

משקיעי אימפקט משתמשים במסגרות, כלים ומערכות ניהול אימפקט למספר מטרות עיקריות: קביעת יעדים, מדידת ביצועים, ודיווח על תוצאות האימפקט. משמע, גם כאן, השתמשו בפחות דיבורים ויותר מספרים כדי להוכיח את טענותיכם. תוכלו למצוא שיטות מדידת אימפקט שונות כאן וסרטון הסברה כאן, ואני מציעה לכם להכין טבלה מסודרת שממפה גם עבורכם וגם עבור המשקיעים שלכם את התחומים בהם אתם הולכים לייצר ערך בר קיימא, כמה וכיצד.

3. היזהרו מזיופים

כמו בכל תחום, גם באימפקט יש שרלטנים, משני הצדדים - מהמשקיעים וגם מהיזמים. למעשה, לפי הדו"ח השנתי של ארגון ה-GIIN, מתוך 294 משקיעים שהתבקשו לבחור את האתגרים הכי גדולים איתם יצטרך להתמודד שוק השקעות האימפקט בחמש השנים הבאות, השיעור הגבוה ביותר (66%) בחר ב'שטיפת אימפקט' (Impact Washing) כאתגר מרכזי.

שטיפת אימפקט - הנוהג להפריז או לטעון טענות כוזבות בנוגע לתועלת של מוצר או שירות כדי למכור יותר ממנו. מקור

אנשים הנוטים לעשות 'שטיפה' שכזאת הם בדר"כ בעלי אישיות נרקיסיסטית האוהבים לחבוש מסיכה פילנתרופית ולהיראות כמי שעושים טוב בעולם, כשלמעשה הם רק רוצים לנצל אנשים אמפתיים עם רצון טוב ולעשות כסף על הגב שלהם. כך שאל תתפתו לחשוב שכל משקיע, קרן או נותן שירות לסטארטאפים שקוראים לעצמם "For Good", הם אכן כאלה. כנ"ל בנוגע ליזמים, שמבינים בהדרגה, שלהיראות חברתיים או ירוקים עוזר להם להשיג השקעות ולקוחות.

כך כשאתם מחפשים משקיעים איכותיים שירתמו לחזון שלכם או יזמים מעוררי השראה עם יכולת ביצוע, פשוט שימו לב ליחס שאתם מקבלים מהם החל מהפגישה הראשונה ולמעשים שלהם בשטח. הצהרות הן יפות ושיווק יכול להיות מסנוור, אבל נסו להעמיק יותר כדי להבין מי עומד מולכם. לא חסרים סיפורים בתעשיית ההייטק על יזמים שדיברו גבוהות על איך הם עושים טוב בעולם שנפלו חזק ואף הסתבכו בפלילים, ולחלופין, משקיעים שנראו חביבים ולאחר מכן מיררו ליזמים שלהם את החיים. כמו שפסיכופת אחד אמר פעם: “I love do-gooders because they do me such good.”

דווקא כמה מהשיחות הטובות ביותר שניהלתי היו עם משקיעים שלא הכריזו על עצמם כאימפקט כלל ופשוט אהבו את הרעיון של Equal וראו את הפוטנציאל העסקי. אם כן, דלגו על התוויות, בדקו לעומק ונסו לאתר את אלו שבאמת נותנים מעצמם כדי להפוך את העולם הזה לטוב יותר. כולנו נרוויח מזה.

להלן מספר קהילות של יזמות אימפקט וקיימות בהן כדאי להתחיל:

בואו נבנה עתיד יפה (ורווחי) יותר

לסיכום, ישראל יכולה להיות מובילה עולמית בשוק האימפקט והקיימות, להיות מקור לפתרונות חדשניים לאתגרים הגדולים הניצבים בפני האנושות, ולבנות כאן אקוסיסטם דינמי של מיזמים ומשקיעים. ואם ג'ף בזוס, האיש העשיר ביותר בעולם, מבצע את ההשקעות שלו על בסיס השיקול 'האם המיזם הולך לשנות את חייהם של אנשים', הרי שמיזמי אימפקט הם ה-תחום להשקיע בו, כי מראש הם חורטים על דגלם את המטרה לשפר את איכות החיים שלנו.

אם מעניין אתכם לשמוע עוד, מוזמנים להקשיב לראיון בו השתתפתי בתוכנית הרדיו ״קיימות או למות״: