התחברת בהצלחה!
אתם כאלה מוכשרים - אבל אפשר לבחור רק שלוש יכולות

נטוורקינג ואיך למנף את ההזדמנויות הטמונות בו

נטוורקינג הוא דבר חשוב - בתור בני אדם ובטח שבתור יזמים. איך עושים נטוורקינג נכון ומנצלים הזדמנויות על מנת ליצור סביבת חיים טובה יותר, בין אם זה בעסקים או בחיים עצמם.

נטוורקינג ואיך למנף את ההזדמנויות הטמונות בו
לוגו של הספונסר
הפוסט בחסות:

נטוורקינג (Networking) לא נועד רק על מנת ליצור קשרים עם עסקים. למעשה, כל הזמן אנחנו עושים נטווריקינג מבלי שאנחנו שמים לב. אני מאמין שנטוורקינג היא שפה יומיומית המושתתת על מערכות יחסים ויחסי אנוש. זה מתחיל קודם כל ולפני הכל בתקשורת הראשונית-שלנו מול עצמנו ומול תפיסת עולמנו. אני מאמין שעדיין לא מאוחר ללמוד איך לעשות זאת - בין אם זה להכיר בת זוג, חבר חדש או שותף עסקי.

הרשת מלאה במדריכים ״כיצד לעשות נטוורקינג נכון״, אך בפוסט זה הייתי רוצה לקחת זווית קצת שונה ולדבר על המסע האישי שלי בתוך העולם הזה ולמה לסביבה שלנו, ההסתכלות שלנו כלפי עצמנו, ולשימוש שלנו בטכנולוגיה יש משקל בעניין.

אם אתם מחפשים דרך לנהל את הנטוורק שלכם בצורה סיסטמטית ואפקטיבית, מוזמנים להציץ בפוסט הזה המסביר כיצד למנף את הנטוורקינג בצורה יעילה.

התחלות או לא להיות

הכל התחיל לפני שנתיים וחצי: גם אני הלכתי לאירועים על מנת לעשות מה שנקרא ״נטוורקינג״ - למצוא את המשרה הבאה שלי, ליצור קשרים עסקיים ולהשיג אלף ואחת חלומות אחרים. התחלתי לדבר עם אנשים, סתם בשביל הכיף ללא מטרות קונקרטיות. פתאום קלטתי משהו מאוד מעניין והוא שרוב האנשים באים להרצאה רק בשביל לשמוע את המרצה ולא יוצרים קשרים חדשים עם הקהל מסביב. שמתי לב, כשהסתכלו עליי ניגש לאנשים אחרים ומדבר איתם בחופשיות מפתח שיחה, מבטים שנראים כמו מבטי קנאה:

  • איך הוא עושה זאת בכזאת טבעיות?
  • מה הוא המנחה? הוא המרצה? לא, בטח הוא כבר מכיר אותם לא חכמה..

באמת שלא הבנתי, מה הבעיה בלגשת לאנשים אחרים? היה חשוב לי לדעת מה גורם לאותם אנשים להשאר באזור הנוחות שלהם ולא לנסות דברים חדשים. וכך המסע האישי שלי התחיל...

התחלתי לחקור את התחום ושאלתי אנשים מה מונע מהם לגשת ולעשות צעד. התשובות היו: תירוצים. ״זה לא הזמן, הוא בטח עסוק״, ״אין לי מה להגיד\להציע ,יש לי קושי במה להגיד״, ״אני שם כרטיסי ביקור על השולחן ומי שרוצה לוקח״.

עלו לי המון שאלות: היה חשוב לי להבין איך בידיוק הם ניגשים ועל מה הם מדברים? עם איזו הרגשה הם הולכים? מה קורה שם בפנים? כמה באמת עונים להם כשהם מתקשרים להציע משהו? עם כמה יש להם באמת חיבור עם כל האנשים? מה הערכים שהם מביאים לשולחן? מה הגבולות שלהם עם עצמם ועם אחרים? מאיפה מגיעה תפיסת העולם הזאת של לבוא להרצאה בשביל רק להקשיב ולא בשביל להכיר?

אשתף אתכם באירוע ששינה את חיי והעביר אותי מאזור הנוחות לאזור נכונות: חזרתי הביתה אחרי יום עבודה. שמתי חליפה, דפקתי הופעה של ״הלייף״! ראיתי אירוע של משקיע והצבתי לעצמי מטרה מאוד ברורה ופשוטה בסה״כ - לדבר איתו!
והאמת שלא ידעתי כלום. הקול במוח מספר לך את כל התירוצים שיש, למה לא ללכת להרצאה. "מה יקרה אם הוא יגיד לי לא? מה יקרה ויבקר אותי? מה יקרה אם הוא יצחק עלי? מה יקרה אם יצביעו עלי ויחשבו שאני ליצן? מה יקרה והוא יגיד לפני כולם שאני לא רלוונטי בכלל?״ - אבל מה זה משנה באמת, הרי ״לא״ כבר יש לי כברירת מחדל, אז למה לא לנסות בכל זאת? וכך עשיתי את זה. ונחשו מה - הכל היה בסדר ואפילו הוספתי את אותו משקיע למעגלים העסקיים שלי.


על נטוורקינג ועל הטכנולוגיה ההרסנית

קצת קשה להאשים את עצמנו איך הגענו למצב שכ״כ קשה לנו לעשות את הדבר הבסיסי שגדלנו עליו - פשוט לדבר. העולם שלנו השתנה ועם ההתפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית קצת שכחנו את ההתפתחות המשמעותית יותר - תקשורת מילולית. כי בסופו של דבר העולם מתקדם, הטכנולוגיה מתפתחת ומפתחת את עצמה לממדים אינסופיים וזה אדיר לאנושות ולעולם כולו, אך שכחנו דבר אחד: טכנולוגיה לא נועדה להחליף את הקשרים הבין אישיים שלנו אלא רק למנף ולייעל אותם.

עם ההתקדמות הטכנולוגית, במקום להתנתק רק לרגע מהרובוט הנייד, אנחנו מחפשים מה להוסיף בו ולהתעסק בו. מחפשים ריגושים חדשים בממד הדיגיטלי ובמקום להגשים את עצמנו אנו בורחים דרך המסך ומחפשים את החלום הבא וחולמים אותו כל הזמן עד שהמציאות חודרת בנו. לא הגיוני שלא לימדו אותנו איך ליצור קשר עם הסביבה. למדנו בגרויות, תארים, ודוקטורטים ובקושי אנחנו שואלים אנשים מה השעה ואיך מגיעים כי יש לנו את הסלולר.

לעשות נטוורקינג נכון

אז בואו נשים את הטכנולגיה בצד ונכוון את האנרגיות שלנו לכיוון הנכון. יש המון דרכים ומדריכים לנטוורקינג נכון, אבל אני אשמח לספר על ההסתכלות שלי על העולם הזה מתוך ההתנסות האישית שלי ומה שגיליתי שעובד לי הכי טוב.

שינוי תפיסתי

דבר ראשון שאני עושה לפני כל אירוע חברתי הוא סוויצ׳ מחשבתי: אני נכנס למצב של ״יציאה מאזור הנוחות״ - הקול בראש שלי מנסה להמשיך להריץ תסריטים שיש רק בסרטים, אבל במקום לתרץ אני נכנס למוד של פעולה, הופך לנוכח, מבין שאני מספיק מוערך ואני יודע מה אני מביא לשולחן.  אני נזכר בכמה כיף לי לדבר עם אנשים ובסה״כ לא מדובר במשהו מאיים כל כך.

ברמה הפרקטית, יש שלושה קווים מנחים שאני משתדל לציית להם במהלך השיחה:
1. להיות אמפתי ונוכח לכל נושא ומתייחס לכל מה שקורה בשיחה.
2. אכפתי בנוגע לשמירה על קשר וחיזוקו. שם בשביל האחר.
3. מזדהה ומשתף על מנת ליצור חיבור שלם וכנה.


הסביבה שלנו

מעבר לתקשורת האישית ושיפורה גם הסביבה שלנו קריטית לחיינו ולנטוורקינג. יש המון אנשים שהסביבה שלהם משפיעה עליהם לרעה - כל רעיון חדש אומרים משהו בסגנון של: "עזוב זה לא יעבוד" ואתה עוזב אותו מבלי לשאול שאלות. הפעם הבאה שאתה נזכר לשאול שאלות זה בגיל 80 בתהייה כמה חלומות לא הגשמת כי הקשבת לסביבה שלך ללא דין וחשבון. הסביבה הזו מורעלת באנשים שבצער רב גם יקרים לליבך. דע ליצור סביבה תומכת ואת זו שקיימת וקשה ״להעלים״ - לקחת בערבון מוגבל. סביבה כזו תגרום לכם להיות עשירים (נפשית) וכך גם ליצור יחסים אמיתיים עם אנשים שרק תועיל לחיים האישיים והעסקיים שלכם.


נצלו את מה שיש לאירועים להציע

הרצאות וכנסים הם במה לאפשרויות אינסופיות להכיר אנשים חדשים בכלל ובפרט שותפים\משקיעים. עם זאת, כולנו מכירים את זה: אותם אנשים שמגיעים להרצאה ויושבים בצד עם הטלפונים שלהם, באזור הנוחות שלהם. אתם חייבים להלחם בהרגל הזה ולהציב לעצמכם מטרות מאוד ברורות לשמן באתם. בין אם אתם מגיעים להרצאות כדי להיחשף למשקיעים ושותפים עסקיים או לחיפוש עובדים או שאתם בעצמכם מחפשים עבודה - שימו הגדרות אמיתיות שניתנות להשגה. אל תהיו הטיפוס שמגיע ומתחיל לתרץ, מתיישב, פותח מחשב, מזמין בירה ופיצה, נראה מינימום הבן אדם הכי עסוק בעולם אבל בשורה תחתונה לא מתקדם לשום מקום.

בסיום ההרצאות יש בד״כ קטע של שאלות והרבה פעמים המרצים נשארים לאחר מכן - תהיו אקטיבים ונצלו זאת! אנשים שבאים לאירועים כאלה רוצים להכיר את האישיות שלכם בסופו של דבר. צרו איתם חיבור אמיתי, אחרי זה יהיה אפשרי לדבר על עסקים בטבעיות. פגשתם משקיע באירוע, התחלתם לדבר, הנה אתם צוחקים על מכנה משותף שיש בינכם, יש את הקליק הזה הבלתי מוסבר שחיפשתם כל הזמן הזה. הוא נותן לכם את הכרטיס ביקור שלו עוד בכלל לפני שהסברת לו מה אתם עושים. תורכם לדבר וכולכם נרגשים, מתחילים לספר קצת על עצמכם, איך הגעתם לעסק הזה, מנסים לרתום אותו למיזם שלכם - ואם יש ״קליק״, מכאן השמיים הם הגבול. היום זה משקיע, מחר זה שותף ומי יודע אולי תמצאו גם בן זוג/בת זוג בהמשך.

סיכום ומסקנות

אני מאמין שכל יום פותח אותנו להזדמנויות חדשות והצעות מפתות. להכיר חבר\מכר חדש ולצרף אותו למעגל החברי\עסקי - מה שאתם רואים לנכון בהתאם למה שאתם מחפשים. אז אני מזמין אתכם לשאול את עצמכם: מה עם ההתפתחות האינסופית שלכם? מה עם התשוקות, הריגושים והמינוף העצמי שלכם? ואיך מהיום אתם הולכים לראות את מגוון ההזדמנויות והאפשרויות ל"נטוורקינג ומינגלינג" על מנת ליצור קשרים אמיתיים עם אנשים שיודעים כמה אתם שווים?

רגע לפני הסוף הייתי שמח לספר לכם קצת על התשוקה שלי: עשייה בתחום התקשורת הבין אישית ונטוורקינג ולימוד והנחיית אנשים כיצד הידברות בין בני אדם נעשת בדרך הנכונה. כמטרת-על אני רואה עתיד בו קורסים וסדנאות כפי שאני מעביר נלמדות כנושא ״חובה״ בבתי ספר, מוסדות לימוד ומקומות עבודה.

מה הסוד שלי אתם בטח שואלים - אני אגלה לכם: הסוד שלי הוא להגיד "היי אני מיכאל" וזה הכל...

💡 זה הוא פוסט אורח המשקף את דעתו וניסיונו האישי של הכותב או הכותבת.
חושבים שיש לכם גם מה לשתף עם הקוראים שלנו? נשמח לשמוע ממכם.
תגיות:
אופס.. משהו השתבש.
💩
הצטרפו ל-10,000+ יזמים ויזמות שמקבלים ״פור״ על כל השאר
☝️ חזור למעלה