התחברת בהצלחה!
אתם כאלה מוכשרים - אבל אפשר לבחור רק שלוש יכולות

למצוא את התוכן הנכון בעולם של אינסוף מידע

למצוא את התוכן הנכון, בזמן הנכון, ובמינימום זמן - כל הכלים, הטריקים והשיטות שאספתי לאורך השנים.

למצוא את התוכן הנכון בעולם של אינסוף מידע
פוסט זה הוא חלק מהפינה
The Angle - פינת תוכן
לעוד פוסטים בפינה  👈  
לוגו של הספונסר
הפוסט בחסות:

וידוי: מאז שאני זוכר את עצמי, אני אגרן.

לא אגרן של בגדים, תעודות בית ספר או מזכרות מחו"ל (טוב אולי קצת) - אלא אגרן של מאמרים, תוכן וכלים בעולמות היזמות והטכנולוגיה. אני אוהב את זה ועושה את זה לכיף, ככה בשבת בבוקר שאף אחד לא מסתכל :)

לפני כמה ימים שותף שלי בא אליי ביציאה בסגנון: "למה שלא תכתוב לעולם מדריך על איך אתה מאתר, מזהה ואוגר את כל המיליון ואחד מאמרים וכלים דיגיטליים שהשד יודע איפה מצאת ומסודרים לך כמו חיילים לפי נושאים, צרכים ואתגרים ונשלפים תמיד בשנייה לפי צורך".

התשובה שלי הייתה: "אין לי מושג, ותכל'ס נראה לי שזה לא כזה מעניין אף אחד. באמת שאין פה שום דבר מיוחד."

הוא לא הרפה ואתגר:

"בעידן המידע בו אנו חיים, בו אנו מופצצים באינסוף תוכן - היכולת לאתר, לזהות, לזקק ולאגור את המידע הנכון בזמן קצר - הוא כישור קריטי להצלחה. ואתה עושה את זה בצורה טובה.  אז תכתוב."

אז אני כותב.

במסגרת עבודתי בשנים האחרונות בהובלת מגוון רחב של תכניות יזמות, עבודה עם מאות סטארטאפים, ופיתוח של מעל 100 שעות תוכן סדנאי - נדרשתי להרבה עבודת 'אוצרות' של ידע.

עם הזמן מצאתי שהעבודה הזו של יצירה ואריזה של תוכן, במסגרתה אנו כל הזמן נדרשים לקרוא ולזקק מידע מהמון מקורות בזמן קצר - פיתחה אצלי סט של טריקים ושיטות לאתר ולהבחין בין תוכן רלוונטי ופרקטי לתוכן פלאף שבעיקר מבזבז את הקשב שלנו.

בפוסט הזה אנסה לחלוק אתכם את התובנות והכלים הללו.

ראשית - התהליך בשלבים:

1. שלב ראשון - הגדרת השאלה - מה אנחנו מחפשים

השלב הראשון הוא תמיד מיקוד וזיקוק השאלה שלנו - מה בדיוק אני מחפש ומה המונח הנכון שצריך לכתוב כדי למצוא מענה.
הרבה פעמים, 95% מהתהליך בכלל קם ונופל על הגדרת מילות חיפוש נכונות.

החלק הראשון במחקר, הוא לעצב את השאלה לפי המינוח המקצועי שלה בעולם התוכן הספציפי שבו אתם נמצאים.

כמה כללי אצבע / טכניקות:

1. אני מחפש כמעט רק באנגלית.  התוכן יותר טוב, יש יותר מגוון והסיכוי שנמצא משהו שיסייע לנו גדול יותר.

2. לתקוף מכמה זוויות - אני בדרך כלל מנסה כמה זוויות של ניסוחים כדי להגיע לתכנים שונים. לדוגמא - אם אני מחפש תוכן על איך לנהל צוות עובדים מרחוק בימי הקורונה הייתי הולך על הזוויות הבאות:

  • How to lead a remote team
  • The ultimate guide to managing a remote team
  • How to manage a remote team
  • Tools for managing a remote team
  • Tips and tricks to manage your team remotely
  • Remote team management

3. זה תהליך ניסוי וטעייה. אני אזהה כמה מילים רלוונטיות בתוך הנסיונות שלי ואנסה להחליף אותם כל פעם כדי להגיע לתוצאות אחרות.  כך למשל אחליף את המילה 'Tools' עם 'Tips and tricks', ועם 'Guide'.  פעם אחת אנסה 'Lead' פעם אחרת אנסה 'Manage' ופעם נוספת 'Management'.  הייתי יכול גם לשחק עם המילה Remote כמובן - אבל הבנתם את הקטע.


2. שלב שני - פתיחת ה'טאבים' לסקירה ראשונית

איך אני מחפש ובאילו כלים ומקורות להשתמש?

בכל ניסיון חיפוש כזה אני אגיע לעמוד הראשון של גוגל ואמצא בו מגוון של תוצאות.  חלקן יחזרו על עצמן בין מילות חיפוש דומות וחלקם יהיו חדשים. לפני שפותחים 100 טאבים ומתחילים לסנן - כמה טיפים של אלופים:

1. תמונה שווה אלף מלים - למה חיפוש Images בגוגל יוביל אותך למאמרים הנכונים: פעמים רבות לפני שאני מתחיל לחפש תוכן ולקרוא מאמרים, אשתמש בדיוק באותו משפט חיפוש בטאב התמונות.  בטאב הזה אני יכול בשניות לזהות אינפוגרפיקות שמעבירות את המסר שאני מחפש, או 'מדברות אליי'. לאחר מכן באמצעות לחיצה עליהן אוכל להגיע למאמר ממנו הן לקוחות.  לפעמים אלו מאמרים שלא הייתי מצליח להגיע אליהם אחרת.
עוד בהיבט של חיפוש באמצעות תמונות - במידה ומצאתי תמונה אחת טובה, כאשר אלחץ עליה גוגל יראה לי תמונות נוספות דומות שלא היו בעמוד הראשי, וכך אוכל להתגלגל ולשוטט עד שאמצא 'אוצרות' באמצעות צפייה בתמונות בלבד. הטריק הזה לבד, חוסך לי כמה שעות חיפוש טובות בכל פעם שאני נדרש למציאת תוכן.

2. סודו של Slideshare וה-PDF: עדיין לפני פתיחת מאמרים בטאבים, מצאתי שאחת הדרכים האפקטיביות למצוא תוכן, זה להוסיף למשפט החיפוש שלי את המילה 'Slideshare' או את המילה 'PDF' - מה שלרוב ישלח אותי למצגות שאנשים הכינו בנושא והעלו לרשת, או מאמרים/דו"חות שמופיעים כ-PDF. מעבר לעובדה שלרוב מדובר בפיסות תוכן לא רעות לרוב שמאגדות בתוכן נקודות מהרבה מקורות, מתוך המצגות/הדוחות האלו ניתן להגיע להרבה מקורות נוספים.

3. "אגרנים" אחרים - לעתים אחרי מספר חיפושים סביב נושא מסוים, או סתם עם הניסיון, אנו מגלים כי ישנם מובילי דעה שאת דעתם אנו מעריכים או שהכתיבה שלהם לרוב מתחברת אלינו.  במקרה שאני חושב שזה יכול להתאים תמיד שווה לנסות להוסיף את שמם למשפט החיפוש.  כך למשל אם אני חושב שב-Harvard Business Review יש מאמרים טובים - ארשום:  Harvard business review How to manage a remote team. עצתי בהקשר הזה היא למצוא כמה מקורות תוכן שאתם מעריכים בכל תחום דעה ואז להתחיל בחיפוש שם.

4. למה העמוד הראשון בגוגל הוא לפעמים שקרן - תראו זה נכון שגוגל עושים עבודה לא רעה בכלל ביכולת שלהם להנגיש לנו תוכן טוב ורלוונטי, אבל הרבה פעמים 'מכונות התוכן' מנצחות וכך קורה שהרבה מאוד מאמרים די פח שנכתבו ב-Publishers ענקיים כמו Entrepreneur.com, Forbes, Inc.com ודומיהם שכוללים לרוב "7 טיפים על…" או "5 שיטות ל.."  ימצאו את דרכם לתוצאות העמוד הראשון בגוגל שלכם.  זה לרוב תוכן בינוני-רע שאפשר לזהות בקלות באמצעות רפרוף קצר.


3. שלב שלישי - סקירת וצמצום ה'טאבים'

עכשיו אחרי שיש לנו כמה עשרות טאבים פתוחים, PDFים, מצגות, תמונות ומאמרים, אנו נדרשים להתחיל סינון ראשוני ו'לדלל'.  

אז כיצד 'לסרוק' מאה טאבים של מאמרים ולהחליט ב-3 שניות אם כל אחד טוב או לא?

ובכן יש כמה שיטות, והן בחלקן מתבססות על הכללות והיוריסטיקות - אז קחו בחשבון שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. כמו כן, כל העקרונות מטה הם עקרונות 'מצטברים', ומתגבשים לידי רושם ראשוני על פיסת תוכן ב-3-5 שניות.

  1. אורך הפוסט: אני אוהב פוסטים ארוכים.  לא כי הם בהכרח יותר טובים (לכתוב קצר ותמציתי זה דווקא יותר קשה מלכתוב ארוך), אלא כי זה לרוב מעיד על כך שזה לא עוד אחד מאותם מאמרים ששילמו למישהו שסתם יכתוב '7 טיפים גנרים וכלליים על X..' כדי לקדם SEO ולייצר עוד פיסות תוכן שלא אומרות באמת כלום.  מאמרים ארוכים הם בהגדרה פיסות תוכן שהשקיעו בהם יותר.
  1. עיצוב, תמונות והמחשות: מאמרים שכוללים בתוכם צילומי מסך, המחשות, GIFים, דוגמאות - הם לרוב בעלי סיכון נמוך יותר להיות תוכן 'רע' - רק כי השקיעו בהם יותר זמן ומאמץ.
  1. Look & feel של האתר בו נמצא המאמר: תוכן שנמצא באתרים ישנים עם חווית משתמש קלוקלת, או כזה שנראה לא טוב - הוא לרוב לא טוב.
  1. מתי זה נכתב: שוב הכללה ובהחלט תלוי נושא, אבל תוכן עדכני לרוב טוב יותר מתוכן ישן.  יש נושאים 'שלא מתיישנים' ולפעמים גם מאמרים או תוכן בן 10 או 20 שנה בהם יהיו עדיין מעולים, אבל אני תמיד מסתכל לראות מתי הפוסט נכתב כדי לקבל עוד פרספקטיבה וקונטקסט לנאמר בו. בכל הקשור לטכנולוגיה, יזמות, חדשנות, מתודולוגיות עבודה - להיות אקטואלי זה בהחלט חשוב ומשפיע על הרלוונטיות.
  1. איפה זה נכתב: כהכללה גסה אני לא אוהב את התוכן שמופיע בגופי המדיה הגדולים כמו Inc / Forbes / Entrepreneur כפי שציינתי קודם. מה שמופיע שם זה לרוב מאמרים של 600 מילה שמסתפקים בעצות גנריות וכלליות. ולא פעם אלו פשוט שכתובים של מאמרים שנכתבו על ידי אחרים.  איפה כן? בלוגים של מומחים בתחום.  פוסטים ב-Medium.  מובילי דעה. של חברות שעוסקות בנושא הזה ומנסות לקדם Content Marketing איכותי.
  1. רפרוף כותרות: אחרי שגיבשתי רושם ראשוני על המאמר באמצעות המאפיינים שציינתי - אני עובר לרפרוף כותרות.  כאן אני מגבש את הדעה הסופית לפני שאני בוחר 'לגזור ולשמור' או 'ללחוץ X בפינה ולהשליכו לתהום הנשייה של האינטרנט'.

רפרוף על הכותרות יאפשר לי להבין בשניות האם המסרים העיקריים של המאמר הם 'מחדשים' עבורי, האם יש בהם מסרים שהם 'שונים' מהמאמרים שסקרתי עד כה, והאם יש בהם מקוריות או מה שנקרא 'Novelty'. כל הטקסט וההסברים של הכותרות עוד לא רלוונטיים בשלב זה - מה שאני מחפש כעת הוא כותרת אחת או שתיים שתופסת לי את העין ומגלמת רעיון 'מחדש'.

במידה וזיהיתי כמה כותרות כאלו של חידוש, יחד עם רושם ראשוני חיובי שהתגבש על המאמר - הוא נכנס לקטגוריית שמור. לשלב הבא.


4. שלב רביעי - העמקה ב'טאבים' הרלוונטיים

כעת אחרי שיש לנו מספר מצומצם של מאמרים וחומרים אותם זיקקנו מהרי התוכן ברשת (10-20 יהיו מספר טוב) - נדרשת סקירה מעמיקה של החומרים להתחיל לזקק מהם תובנות.

ישנן מספר מתודולוגיות לעבודה כאן, וכדי להמליץ על הנכונה צריך לשוב בחזרה רגע אל המטרה שלנו.  האם אנחנו מנסים ללמוד ולרכוש כלים בעצמנו? האם אנו מייצרים תוכן ומחפשים השראה או רעיונות נוספים? או האם אנו מאגדים בכלל חומרים מומלצים עבור מישהו אחר? תשובות שונות יגזרו מתודולוגיות שונות, אבל בכולן יש את אותן שלוש פעולות ליבה שחוזרות על עצמן עבור כל פיסת תוכן:

  1. זיקוק התובנות העיקריות מהתוכן
  2. סיווג התוכן
  3. שמירה ותיוק התוכן - 'האגירה'  (יוצג בהרחבה)

1. זיקוק התובנות - הוא תהליך אינטואיטיבי ברובו שפועל בעיקר על שרירי הלוגיקה והיכולת שלנו להפריד בין עיקר וטפל.  אפשר לשאול את עצמנו את השאלות הבאות כדי לעשות את זה:

  • 'איך הייתי מסכם את הערך העיקרי במאמר הזה במשפט'?
  • 'אם הייתי עכשיו שולח אותו במייל לחבר - מה הייתי כותב שה-takeaway העיקרי שלקחתי ממנו?'

2. סיווג התוכן - מטרתו לאפשר לנו לעשות שני דברים בגדול:

  1. לחזור לתוכן הזה בהצלחה בפעם הבאה שנרצה להעמיק בנושא או כאשר נתמודד עם סוגיה שהוא יוכל לסייע אתה.
  2. לשתף אותו עם חברים וקולגות כאשר נחשוב שהם יפיקו ממנו ערך.

לא מדובר במדע טילים, וזה לרוב תהליך די פשוט ואינטואיטיבי.  גם כאן אני עושה שימוש בסט שאלות:

  • 'אם הייתי צריך לקטלג אותו יחד עם עוד מספר מאמרים - הייתי קורא לכולם ______'
  • 'מהי השאלה שאת התשובה אליה הייתי מוצא בתוכן הזה?'
  • השלם את החסר: 'את המאמר הזה כדאי מאוד לקרוא אם _________ '


5. שלב חמישי - שמירה ותיוק התוכן

לכאורה החלק הכי טריוויאלי, אבל גם הכי מורכב. כאן רובנו נופלים. יש את אנשי ה-Bookmarks.  אנשי ה-Google Keep.  אנשי הFacebook Saved.  אנשי ה-Pocket.  ויש עוד כמה סוגי אנשים, אני מניח.  לאורך השנים הייתי כל סוגי האנשים האלו והשתמשתי בכל הטכניקות.  אין אחת שטובה יותר מהשנייה ולכל אחד עובדים דברים אחרים, אך לפני שאשתף בכלי שאני משתמש בו - רק  2 סנט על תהליכי עבודה וחשיבה שמאחורי ה'תיוק' - הכלי שנבחר להשתמש בו אמור לתת להם מענה בצורה מיטבית.

1. - הזמן הכי טוב (והיחיד בעצם) לאפיין 'למה התוכן הזה טוב לי' + 'למה הוא יכול לעזור לי בעתיד' הוא בזמן הקריאה שלו.
כדי שנוכל לחזור אליו בהמשך, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשלוף אותו מבלי לזכור בדיוק איך קראו לו או מה נכתב בו. כדי לעשות את זה בהצלחה - חשוב מאוד להסתכל קדימה ולצפות באילו תרחישים נרצה לחזור אליו.  מה נשאל את עצמנו באותו אירוע? מה נחפש? תיוק טוב ואפקטיבי של תוכן מהווה תמונת מראה לאותה שאלה של האני-העתידי.

- טכניקת תיוק אחת יכולה להיות לפי 'שאלות' או 'אתגר'.
לדוגמא: 'How to build a good fundraising presentation?'  או  'How to think of startup ideas'.
- טכניקה אחרת יכולה להיות לפי 'מצב חיים'.
לדוגמא: 'Stuff to read when thinking to start a startup' /  'best reads when searching for a job'

2. חשיבות התיוק בזמן אמת - הסוד הגדול לאגרנות מוצלחת הוא אגירה תמידית, ובזמן אמת.  מה הכוונה? אנחנו כל הזמן קוראים מאמרים ונחשפים לתוכן. אני סיגלתי לעצמי הרגל שכל פעם שאני נתקל בתוכן טוב שאני קורא, גם אם זה on-the-go אני לוקח 10 שניות (גם במחיר של להתנתק שנייה ממה שאני עושה) ומתייק את התוכן.  אוגר ליום סגריר.  זה אלמנט מאוד חשוב!

3. קלות גישה ויכולת שיתוף - כלי טוב יאפשר לנו את הדברים הבאים:

  • יכולת 'לתייק' מהר.  כלומר אני צריך להיות מסוגל להעתיק לשם לינק או לשמור באמצעות כפתור ב-5-10 שניות מקסימום.
  • יכולת להגדיר שמות או כותרות דינמיות לתיקיות התכנים שלנו ולהעביר ביניהם תכנים בקלות.
  • בונוס: יכולת לשתף עם אחרים 'תיקייה שלמה' או 'קבוצת תכנים' בנושא מסוים בלחיצה או בקישור אחד.  

אני באופן אישי משתמש ב-Notion, שזה הכלי המושלם ליצירת Wiki's של תוכן.  למה? כי הוא יודע לבלוע בקלות כל סוג של קובץ - לינק, PDF, סרטון, תמונה ועוד.  את כולם הוא יאפשר לי לשמור בדף אינטרנטי פשוט להפליא שניתן לעצב מבלי לדעת קוד בסטייל Drag-and-drop ולשתף עם אחרים בלחיצת כפתור.  

כך זה נראה לדוגמא:


לסיכום

בשנת 2022 - בה ישנו אינסוף מידע זמין לכולנו, היכולת למצוא את התכון הנכון והמדויק לצרכים שלנו במהירות הופכת חשובה מאי פעם.  
סט הכלים והמתודולוגיות שפירטתי, לצד יצירת הרגלים של סדר וארגון, יכולים לסייע להפוך אתכם למכונות מחקר משומנות היטב :)

💡 זה הוא פוסט אורח המשקף את דעתו וניסיונו האישי של הכותב (או כותבת).
חושבים שיש לכם גם מה לשתף עם הקוראים שלנו? נשמח לשמוע ממכם.
תגיות:
אופס.. משהו השתבש.
💩
הצטרפו ל-7000+ יזמים ויזמות שמקבלים ״פור״ על כל השאר
יש לכם משהו לומר? 📣
תרגישו חופשי לשתף שאלות, דיעות ומחשבות - הכותב/ת בד״כ מגיבים חזרה (השאירו מייל כדי לקבל עדכון כשזה קורה)
☝️ חזור למעלה