מציאת שותפים לסטארט-אפ הוא חלק בלתי נפרד מהתחלה של כל מיזם מצליח, אבל זה לא תמיד פשוט למצוא את ה״אחד״ או ״אחת״ . בפוסט זה אספתי עבורכם מספר דיעות וזוויות של נשים ואנשים מהתעשייה, שיספרו את הזווית שלהם בכל הנוגע למציאת ועבודה עם שותפים לסטארט-אפ.
תודה רבה לכל הכותבים והכותבות שהשקיעו מזמנם על מנת ליצור את הפוסט הזה. כמו כן, תודה רבה לצוות הקבוצה Startup For Startup של חברת Monday על הובלת ״חודש השותפים״ אשר התוכן פורסם במסגרתה.
לנוחיותכם, חילקנו את התוכן לפי נושאים והכותב/ת, כך שתוכלו לדלג בין התכנים שהכי מעניינים ורלוונטים אליכם:
השאלות שכדאי לשאול לפני בחירת שותף
פאונדרים, שותפים, זוגיות ומה שבינהם
חלוקת אחוזים בסטארטאפ מנקודת מבט של פאונדר
הוספת שותפים חדשים לסטארט-אפ קיים
להיות קו-פאונדר של הבן או בת הזוג שלך
הפרדות משותפים - הנושא שלא מדברים עליו
סינגל פאונדר - איך זה להיות סטארט-אפ של אישה אחת
שותפים: מה למדתי שכדאי ולא כדאי לעשות
הצ'קליסט לבחירת השותף האידיאלי
סיפור טירונות שנגמר היישר בשותפות
השאלות שכדאי לשאול לפני בחירת שותף
כשבוחרים לעבוד עם שותף פוגשים אתגר מורכב - גם הקמה של יוזמה חדשה וגם התנהלות ובנייה של מערכת יחסים. נעים מאוד, שמי דפי ואני פסיכולוגית ארגונית (ומטפלת זוגית:-)). בשנים האחרונות יועצת לפאונדרים, הנהלות ומנהלים בסטארטאפים, מלווה אותם בתהליכים של צמיחה מואצת וגיבוש הזהות הארגונית שלהם. אני יודעת וחווה ממקור ראשון איך מערכת היחסים בין השותפים יכולה להיות כלי עזר בבניית היוזמה, אך בקלות יכולה להפוך גם למכשול.
אז איך הופכים אותה לכלי עזר? או במילים אחרות- איך יודעים עם מי לצאת לדרך? האמת היא שאנחנו לא באמת יכולים לדעת, זה מסוג הדברים שמתגלה עם הזמן. אבל, אנחנו יכולים להגדיל את דרגות החופש והדיוק בבחירה באמצעות הרחבת המודעות העצמית שלנו ויכולים לבנות תשתית טובה לבניית השותפות. המטרה: פתיחת קווי תקשורת ביננו, משקיעים זמן בללמוד אחד/ת את השני/ה והשלישי/ת. כן, קצת כמו בזוגיות- כי זו הולכת להיות מערכת יחסים משמעותית מאוד מאוד בחייכם.
יש כמה שאלות שלמדתי שיכולות להועיל אם עוסקים בהן בתחילת הקשר (אשר מפורטות בסעיפים הבאים) ואני מציעה לעסוק בהן באותה רצינות שבה עוסקים ברעיון או ב- product- market fit . אל השאלות האלה אפשר וכדאי לחזור מדי פעם, גם כשכבר יצאתן לדרך, העיסוק בהן מאפשר "חידוש חוזים" שיכול מאוד להועיל בעיקר כשהדברים מסתבכים (והם תמיד מסתבכים).
קודם כל מציעה שתענו לשאלות לבד ואז בשיח פתוח בתוך השותפות. התשובות לא חייבות להיות זהות, שונות היא לא דבר רע, כל עוד היא במודעות, מתוקשרת וברורה.
1. שאלו את שאלת ה"למה"
למה את רוצה להקים סטארטאפ? רבים מכם מגלים לאחר תקופה שכל אחד בא ממקום אחר: זו רוצה לעשות סיבוב מהיר וזו רוצה להקים חברה גדולה, זו רוצה לקדם נושא מסויים שחשוב לה וזו באה בעיקר בשביל ההזדמנות הכספית... מצרפת עבורכם שאלון המסייע בחקירה וגילוי המניעים שלנו בעולם העבודה אשר יעזור לכם לענות על שאלה זו(יש גם בעברית). גלו מה המוטיבציות שלכן בעולם העבודה, מה מניע אתכן וגורם לכן הנאה, סיפוק ומעלה את האנרגיה שלכן. קחו את הזמן לשתף בתוצאות את השותפים.
2. חשבו על העתיד Look back from the future:
עשו תרגיל מנטלי ביחד, דמיינו 5 שנים קדימה (זה המון זמן) – איך זה נראה? מה ה- Culture שבניתם בחברה? מה מבדיל אותה מחברות אחרות? למה אנשים אוהבים לעבוד אתכן? מה אתם מאפשרים להם? בהתחלה אתם מעט, כולם עושים הכל. כשתגדלו תתחיל התמיינות והתמחות בין קבוצות. גם בינכם תהיה חלוקה יותר ברורה של תפקידים/תחומי אחריות. קורה לא מעט שאתם מגלים שקשה לכם עם תפיסת המנהיגות והניהול של השותפים, שאתם מתקשים לקבל החלטות/בחירות/אמירות שלהם עד כדי שאתם מרגישים שזה מקלקל לכם. הדיבור על תמונת העתיד המשותפת, האמונות שלכן לגבי ניהול, מנהיגות, חשוב בהתחלה וגם בהמשך, קחו זמן לבדוק אם דברים משתנים, מתפתחים מקבלים תפנית בדרך.
3. הקדישו זמן ללמידת החוזקות ואז החולשות
בדקו מה יש לכם בשותפות וגם מה חסר, מהן החוזקות שיש לכם כצוות ומה פחות דומיננטי ונדרש? התחילו מלעשות את השאלון הזה (אחד משאלוני האישיות המתוקפים ביותר בעולם, אפשרו לעצמכם להכיר את המודל/תפיסה- זה יעשיר אתכן). אחרי שעשיתם את השאלון ולמדתם קצת את התוצאות, דברו על התוצאות ביחד. מהן החוזקות שלכם? באיזה מהן אתם משתמשים הרבה? מה הפתיע אתכן? באיזה חוזקות אתם לא משתמשים? באיזה אתן משתמשות יותר מדי ואז אפשרו לעצמכם לראות גם מה חסר? איזה חוזקות אין בינכם? אולי זה ישפיע על מי שתגייסו כ – C-level בעתיד.
4. תתעמקו בשאלה: "מי יהיה ה- CEO?"
כל כך הרבה פעמים נתקלתי במשיכת כתף או חוסר ידיעה כששאלתי למה דווקא את/ה ה- CEO? איך בחרתם? כל כך הרבה פעמים התשובה היא כי הוא יודע אנגלית, כי היא רצתה, בחרנו כי היה צריך מישהו שיתחיל לדבר עם משקיעים. אלו סיבות שנראות הגיוניות לגמרי בשלב הראשוני אבל בהמשך הצרכים משתנים, נוצרים פערים ותפקיד ה – CEO דורש יותר ויותר מיומנויות ויכולות. יש מצב שמי שיודע לדבר עם משקיעים, הרבה פחות טוב בהיבטים אחרים של מנכ"לות – בניית תשתיות ארגוניות, גיוס C-level, קבלת החלטות, התווית דרך, תרבות. תפקיד ה- CEO כל כך מורכב. הקדישו מחשבה להתבוננות ארוכת טווח של התפקיד. מי מכן רוצה/מתאימה לטווח הארוך? איך תצרו מבנה Foundership שתומך את הבחירה? איך תעזרו זה לזה? (זה כבר נושא שלם לפוסט אחר)
5. הקשיבו לאינטואיציה שלכם
אל תטאטאו מתחת לשולחן המודעות שלכם כשיש פערים או אי נוחות שאתם מגלים. אל תגידו לעצמכן "אני לא אוהבת אותו אבל הוא מבריק טכנולוגית- לא נורא" או "אני לא מתחברת לסגנון שלו בכלל, אבל צריך אחד כזה בכל חברה...אז נתגבר" – יכול להיות שאתם צודקים, וזה יעבוד ויכול להיות שלא, בכל מקרה נדרשת כאן כנות שלכם מול הפער- לא להתעלם, לעסוק בו, לדבר עליו ואז לבחור.
פאונדרים, שותפים, זוגיות ומה שבינהם
היי כולם, בת-שבע משה, ראש תחום פועלים הייטק – זרוע הבנקאות להייטק של בנק הפועלים. אנו מעניקים שירות לאלפי סטארטאפים וחברות צמיחה במערך סניפים ומרכזי עסקים מומחים לתחום ההייטק בישראל ובניו יורק. בנוסף לצד הפעילות הבנקאית שלנו, אנו מנהלים תוכנית Fund of Funds ומשקיעים בעשרות קרנות הון סיכון בישראל.
כחלק מהעשייה היומיומית, אנחנו פוגשים מאות סטארטאפים בשנה משלב המפית ועד שלב היוניקורנס, מלווים ומייעצים להם בתחום גיוס משקיעים, פיתוח עסקי, מסייעים בחיבורים ועוד ועוד. אז באופן טבעי יש לנו מבט די רחב על האקוסיסטם.
תמיד חשבתי ש-Its all about the team, אבל אחרי שפגשתי שמעתי ועקבתי אחר התפתחותן של המון חברות אני יכולה לאמר בביטחון מלא שהפרמטר המשמעותי ביותר להצלחת/ אי הצלחת החברה הוא הצוות! ובעיקר צוות המייסדים, האיכות האישית של כל אחד מהם, המוטיבציה הנכונות לתת כמעט הכל למען ההצלחה, החוש העסקי והטכנולוגי ולא פחות חשוב – הדינאמיקה בין השותפים.
שותפות בסטארטאפ זו חתונה לכל דבר, רק הרבה הרבה יותר אינטנסיבית מזוגיות רגילה, ולעיתים (=כמעט תמיד) מלאת דרמות. בעוד שאת בן/בת הזוג אנחנו רואים בערב ובמקרה הטוב גם בסופשים, ובמקרה היותר טוב גם מרימים את הראש מהטלפון מידי פעם, מתעניינים קצת באיך הלך לו/לה היום. בזוגיות יזמית – בוודאי בשלבים הראשונים נצטרך לדעת כל פרט, נשוחח אלפי שעות, כל מעשה או חוסר מעשה של השותף משפיע באופן דרמטי על ההצלחה/חוסר ההצלחה האישית שלי, של החברה – ושל שאר השותפים.
במילים אחרות – אתם חייבים לחשוב טוב טוב עם מי אתם בוחרים להתחתן ולהכנס למסע משנה החיים הזה. אז שניה לפי שאתם קופצים למים, אני ממליצה לכם בחום: תעצרו שניה תעמדו מול המראה ותשאלו את עצמכם: האם אתם בכלל אנשים של שותפות?
אם התשובה היא כן – המשיכו לקרוא!
אז מה חובה לקחת בחשבון בבחירת השותפ/ה למסע:
1. הדינאמיקה הכללית. זורמים ביחד? מבינים אחד את השני – עם מילים או בלי? מאזנים אחד את השני. מפרגנים אבל באמת אחד לשני. האם יהיה כיף יחד? אגב זו אולי השאלה הכי משמעותית. אם לא יהיה כיף יהיה קשה מאוד לשרוד את המסע הזה.
2. האם אתם משלימים אחד את השני. מביאים חוזקות שונות לשולחן? אם שניכם (אני מתייחסת לשני שותפים אך כמובן הרבה פעמים יש יותר משני קו פאונדרים, מה שלעיתים הופך את העניין ליותר מורכב) בראש של ביזנס ואף אחד לא בראש הטכנולוגי, חסרה לכם צלע טכנולוגית. אם שניכם חזקים בפיתוח עסקי ואף אחד לא חזק באופרציה. אם שניכם גאוני קוד ואף אחד לא איש ביזנס. פחות טוב. אם אחד איש של מספרים והשני איש של אנשים. אחד איש חזון אחד איש ביצוע. בקיצור האם בכל רגע נתון תסתכלו זה בפנים של זה ותבינו למה באמת לכל אחד יש מה להביא לשולחן ולמה אתם זקוקים זה לזה כדי להצליח.
3. איך התפקידים הולכים להתחלק ביניכם – ברמת המאקרו. המודל של מנכ"ל משותף למשל – הוא מודל לא פשוט בכלל ולא מתאים לכל אחד. יותר מאתגר להחזיק מעמד כשיש שני אנשים שחייבים להיות בפרונט ושכל החלטה חייבת להתקבל על ידי שני השותפים במידה שווה (לעומת חלוקת תחומי אחריות ותחומי סמכות). אם יש לכל אחד את תחום שונה, חוזקות אחרות, שאליהם הוא הכי נמשך ומתחבר אליו הכי בטבעיות – כן ייטב מאשר שתשבו על אותו SPOT.
4. האם כבר עשינו "דייטינג" או ישר קפצנו לחתונה ? הדייטינג חשוב. פירוק שותפות לעיתים משמעותו – פירוק החברה. תרוצו קצת זמן על הכביש יחד. תתנסו בעבודה משותפת אינטנסיבית יחד לפני שתכריזו על הקמת החברה ולפני שתרוצו לגייס משקיעים.
משקיעים נותנים משקל אדיר לדינאמיקה בין המייסדים. הידיעה שהצוות לא נולד אתמול היא דרמטית מבחינת משקיעים. (אנחנו למשל בכובענו כמשקיעים בקרנות לא נשקיע בfirst time team בקרן מחשש גדול שהחתונה לא תחזיק מעמד).
5. לדבר על הכל לפני. הכל. לנסות לשרטט את כל תרחישי הקיצון. גם בפן הכלכלי גם בפן הניהולי וגם - בפן האישי. תדמיינו ותדברו על תסריטים של כישלון ושל הצלחה. מי יקבל את ההחלטה אם יש חוסר הסכמה. מה המסלול שרוצים ללכת אליו. מה הקווים האדומים. השריטות האישיות שלכם, מה צורת העבודה, איפה איך כמה באיזה שעות איך מדברים מה עושים כשמתחילים להעלות את הטונים ואיך ובאיזה כללים נפרדים. מה קורה אם יש שינוי בחיים האישיים של אחד המייסדים. אם צריך לעבור לחול – מי עובר? מי בוחר את חברי הצוות? אם יש הזדמנות למכור – מוכרים? מתי מחליטים שלא מצליחים וסוגרים ? לאן שואפים. מה הend game אליו אתם מכוונים במסע הזה. כל הנושאים הללו נראים אולי רחוקים כרגע, אבל סופר חשובים וככל הנראה הזוגיות שלכם תפגוש את כל אלו בשלב כזה או אחר.
6. כמובן MUST MUST להכין הסכם מייסדים ובהמשך הסכם שותפות בליווי מקצועי שיכיל כמה שיותר תסריטים עתידיים.
ולסיכום
אם קודם שלחתי אתכם להסתכל במראה, עכשיו כשהגענו עד הלום – אני ממליצה לכם להסתכל אחד לשני בעיניים, ואח"כ ללכת לישון על זה שבוע. האם יש כאן באמת אהבה לטווח ארוך ? או רק CRUSH שיעבור מהר מידי? רק אתם יודעים את התשובה...
תקשיבו לעצמכם (ואל תכנעו ללחצים חיצוניים של הצד השני שלעיתים מבלבלים אותנו). שותפים טובים לא נפרדים – מדהים לראות איך יזמים סדרתיים באחוזים גבוהים ימשיכו בחברות הבאות שלהם עם אותם שותפים איתם עבדו בחברה הקודמת. זה לא קורה סתם. ככ נדיר וקשה למצוא פרטנר אמיתי – שכשמוצאים לא מוותרים על זה בקלות. קחו זאת בחשבון.
אז אני מאחלת לכולכם שתהיו Power couple או Triple, ושתהיה זוגיות יזמית מוצלחת וארוכת טווח – מהמפית ועד האקזיט!
חלוקת אחוזים בסטארטאפ מנקודת מבט של פאונדר
מה יותר הגיוני - להחזיק 100% מחברה שלא שווה כלום, או 2% מחברה ששווה חמש מאות מיליון דולר? החלטה פשוטה, נכון? משום מה יזמים בתחילת הדרך מבזבזים המון זמן בהתמודדות איתה.
קצת עלי - אני בן 38, נשוי + 2, חי ונושם את עולם חוסר הוודאות הזה שנקרא יזמות מ-2008. את החברה הקודמת הקמתי יחד עם שני שותפים מדהימים ב-2012. זיהינו בעיה הזויה (בעולם עוד יותר הזוי - עולם היהלומים), פיתחנו פתרון (שכלל חומרה, תוכנה ושירות), ועשינו disruption רציני לדרך שבה סוחרים ביהלומים מסביב לעולם. ב-2015 מכרנו את החברה ויצרנו סינרגיה גדולה וטובה יותר, וב- 2018 אני ואחד משותפיי החלטנו להמשיך הלאה - החברה באותה נקודה בזמן מנתה 250 עובדים עם חמישה משרדים ברחבי העולם וסטנדרט עולמי לדרך שבה סוחרים ביהלומים.
כשפאונדרים שומרים בקנאות על האחוזים שלהם, זה עלול דווקא לפגוע בהם ו/או בהצלחה של החברה שלהם. זה לא אומר שצריכים להיות קלים על ההדק בחלוקה של מניות החברה, אלא פשוט שלא צריך לשמור על אותן מניות באדיקות כמו שנדמה לכם. הרי הקצאה של אופציות/מניות לבעלי עניין (צוות, משקיעים, יועצים וכו׳) יוצרת יישור של אינטרסים ותמרוץ משותף להצלחה של החברה - הרבה יותר מתגמול כספי כמו משכורות גבוהות/בונוסים וכו׳.
חלוקת אחוזים בין פאונדרים
ב-2012, כשעבדנו על המיזם הקודם, היינו שני חבר׳ה לא-טכנולוגיים, בלי הרבה ניסיון יזמי, בחיפוש אחר שותף טכנולוגי. בנקודה הזו היינו כבר עמוק בעניינים, עם הרבה מאוד קשרים משמעותיים בתעשייה, ועם השקעה של זמן וכסף ב-POC ראשוני.
במהלך החיפוש התמזל מזלנו לפגוש בחור מבריק שבתור עבודה צדדית נתן לנו שירות שעזר לפתור בעיות קריטיות שעמדו בפנינו. השירות שהוא סיפק לנו היה כל כך בעל ערך, שהחלטנו שהוא יהיה התאמה מדהימה לצוות המייסד של המיזם. השאלה המרכזית הייתה - מה להציע לו?
הגדרנו לעצמנו שעל מנת לבנות צוות מייסד חזק עם דינמיקה בריאה, לכולנו צריך להיות חלק שווה במשחק. צריך להבין שהיינו צמד פאונדרים (וחברים טובים), כך שעניין השוויון היה אפילו יותר חשוב כדי לוודא שהשותף השלישי ירגיש חלק משמעותי מהצוות, ולא גלגל שלישי.
כמובן שזו הייתה החלטה קשה לקבל, עם המון ביקורת מיזמים אחרים בתעשייה ומחברים שחשבו שזה היה מטורף מצדנו ״לוותר״ על כל כך הרבה אחוזים בשביל אדם שהצטרף שנה לאחר שהתחלנו לעבוד על המיזם.בסופו של דבר, החלטנו שאנחנו מעדיפים 33% ממשהו עם פוטנציאל מטורף מאשר 50% מכלום. השותף השלישי היה בדיוק מי שיכול היה להביא את הפוטנציאל הזה למימוש. כדי לחבר את כולנו להצלחת המיזם הטמענו תקופת vesting של 3 שנים, עם הבשלה רבעונית - עבור שלושת הפאונדרים. עוד על עניין ה-vesting בפוסט אחר (או בגוגל…).
חלוקת אחוזים בין חברי צוות
חברי צוות ראשונים (כלומר, העובדים הראשונים) הם הבסיס להצלחת המיזם והם חייבים להיות מתומרצים בהתאם. כפי שציינתי למעלה, הדרך היעילה ביותר לתמרץ אותם וליישר אותם עם הצלחת המיזם היא על ידי הענקה של מניות/אופציות/אחוזים לאותם אנשי צוות. הפרקטיקה הנפוצה ביותר היא הגדרת תוכנית אופציות לעובדים (ESOP) הכוללת כמות מוגדרת מראש של מניות החברה שיוענקו לאנשי צוות חדשים ובעלי עניין אחרים (לרוב עומדת על 10% מסך המניות המוקצות בחברה - למשל, 10% יכולים לייצג מיליון מניות מהחברה). כמו כן, לרוב בכל סבב גיוס מחליטים על תוכנית ESOP חדשה על מנת להמשיך לתמרץ את הצוות.
כמות האופציות המוענקות לאשת צוות נקבע לפי פרמטרים רבים ומשתנה מחברה לחברה. לרוב ההחלטה תתבסס על הניסיון המקצועי שלה, כמה היא קריטית להצלחת החברה, איזה ויתור היא עשתה בשכר כדי להצטרף לחברה וכו׳.
חברי צוות רבים שמקבלים אופציות לא באמת מבינים מה המשמעות שלהן, והרבה פעמים חושבים שמה שמשנה זה כמה אחוזים בפועל הם מחזיקים מהחברה. מהפרספקטיבה שלי, יש שני פרמטרים חשובים לשים לב אליהם כשמקצים או כשמקבלים אופציות, כאשר אחוז האחזקה בחברה הוא לא אחד מהם - זה פשוט לא באמת משנה. מה שבאמת משנה זה זה:
- מספר האופציות שהוענקו
- מחיר המימוש - המחיר אותו האשת צוות תצטרך לשלם על מנת לרכוש את האופציות ביום המימוש.
לדוגמא: חברה העניקה לאשת צוות 10,000 אופציות עם מחיר מימוש של $0.10, שמבשילות בכל רבעון במשך תקופה של ארבע שנים. המשמעות של זה היא שבמהלך ארבע השנים הבאות, היא תקבל 625 (10,000/4/4) אופציות בכל רבעון ותצבור אותן לאורך כל התקופה. במהלך התקופה הזו, וגם לזמן מוגבל אחריה, היא תוכל להחליט אם לרכוש את המניות (לממש את האופציות שלה) במחיר של $0.10, כפול מספר האופציות שצברה. דמיינו תרחיש שבו מניית החברה שווהכבר $50 או $100 למניה, והעובדת יכולה לממש את האופציות שלה לקנות את המניות ב-$0.10 (!!!).
חלוקת אחוזים למשקיעים
זה אולי הנושא הכי שנוי במחלוקת בגלל השונות בין כל חברה וצוות מייסד. נכתב ודובר כל כך הרבה על כמה אחוזים צריך להעניק למשקיעים לאורך השלבים השונים בסייקל של חברה. למרבה הצער אין כאן נוסחה. כשהקמנו את החברה הקודמת ב-2012, גיוס של בין חצי מיליון למיליון וחצי דולר היה נחשב לסבב סיד מוצלח. ב-2021 זה נחשב כמעט כלום, עם סבבי סיד (ופרה-סיד) של עד מאה מיליון דולר (!) … עם זאת - וקחו את זה בערבון מוגבל - רוב החברות מקצות בין 20% ל-30% מהחברה בכל סבב גיוס.
אנקדוטה - במהלך סבב גיוס הסיד של החברה הקודמת שלנו, הייתה לנו את הזכות לבחור בין שלושה משקיעים שונים, שהציעו סכומי כסף זהים אבל לפי שווי חברה שונה (כלומר, מספר אחוזים שונה בתמורה להשקעה). למשקיע הראשון (שביקש 20%) היה אפס ערך עבורנו מעבר לכסף. המשקיע השני (שביקש 30%) יכל לספק קצת ערך, אבל לא משהו יוצא דופן. המשקיע השלישי (שביקש 40%) היה הכסף ה״חכם״ ביותר שיכולנו לדמיין. החלטנו ללכת עם המשקיע השלישי כי האמנו שהוא יוכל לקחת אותנו הכי רחוק מבחינה עסקית. זו התבררה כהחלטה נכונה עבורנו, כי הערך שקיבלנו מהמשקיע עם ״הכסף החכם״ הוביל אותנו לבניית חברה מצליחה שעשתה שינוי ענק בתעשייה שעבדנו בה (ובהמשך גם לרכישת החברה).
חלוקת אחוזים ליועצים
מומחה בדומיין מסוים או יועץ כללי יכולים להביא הרבה ערך לצוות ולמיזם. הבעיה היא שלרוב קשה מאוד לבחון את הערך של היועצים האלה מבלי לעבוד איתם תקופה. פתרון שעבד לנו טוב הוא להציע תקופת ניסיון במהלכה אנחנו בוחנים את מערכת היחסים בינינו. במהלך תקופה זו הצענו לחלק מהיועצים שכר סמלי, וחלק העדיפו לקחת סיכון ולתרום לנו מזמנם בתקווה שזה יביא להמשך עבודה משותפת ואף הענקה של אופציות. גם פה זה מאוד משתנה מחברה לחברה אבל האחוזים נעים לרוב בין 0.1% ל-0.5%, תלוי בשלב של החברה (וכמובן שזה כולל גם תקופת vesting).
בשורה התחתונה
מניות של סטארטאפ הן מצרך נדיר, אבל גם כלי מדהים לתמרץ אנשים שיכולים להביא ערך משמעותי לחברה. כמו שציינתי בהתחלה, צריך לשמור על איזון בין שחרור מהיר מדיי של מניות לבין שמירה אדוקה עליהן. דבר אחד שחשוב לזכור - הצוות המייסד צריך תמיד להחזיק במספיק אחוזים בשביל שיהיה להם תמריץ ראוי. משקיעים טובים יוודאו שהפאונדרים נשארים מעל רף מסוים כדי לשמור על התמריץ הזה, גם במחיר של בחינה ואיזון מחדש של ה-cap table כדי להחזיר את הפאונדרים לכמות אחזקה הגיונית.
בהצלחה ברכבת ההרים הזאת שנקראת יזמות!
הוספת שותפים חדשים לסטארט-אפ קיים
נעים מאוד, שמי עדי לבנון חזן ואני משקיעה בקרן Flint Capital - קרן ייחודית בכמה מובנים: ראשית אנחנו צוות מבוזר ועובדים remote עוד הרבה לפני שזה נהיה ״סקסי״. אני היחידה מצוות ההשקעות שיושבת בארץ, בעוד השאר נמצאים באירופה ובארה״ב (בצד המזרחי והמערבי). שנית, אנחנו משקיעי early stage ומתמקדים בסטארטאפים הנמצאים באירופה, ישראל וארה״ב. הפורטפוליו הישראלי כולל, בין היתר, את CyberX, WalkME, Voca.ai, Loom Systems, Mitiga ועוד. אנחנו אוהבים להוביל סיבובים (אבל גם יודעים להצטרף), וכן לשתף פעולה עם עוד קרנות ישראליות ואמריקאיות. היות וחצי מהקרן שמורה להשקעות המשך, אנחנו שומרים על אחוז ההחזקות שלנו pro-rata לעיתים גם אחרי Series C, מה שמעניק לכם, היזמים, רוח גבית ארוכת טווח.
בעיניי, הצטרפות של שותף (co-founder) לסטארטאפ קיים הוא אחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת. מדובר במצב בו כבר קיים צוות מייסדים, והוחלט, מסיבות כאלו ואחרות, לצרף מייסד נוסף. זה עשוי לקרות באחד משני מקרים: לאחר עזיבה של מייסד או כאשר עולה צורך בהוספת שותף לצוות המייסדים המקורי. לא משנה מהן הנסיבות, מדובר, ללא ספק, באירוע מכונן וסופר-משמעותי להצלחת המיזם הלאה.
אם תשאלו את מרבית היזמים והמשקיעים לדעתם לגבי הוספת שותף למיזם קיים, לרוב תשמעו סיפורי זוועה: שזה לא עובד, שזה מאד מורכב, ושכלל - רצוי להימנע מזה כמה שאפשר.בגדול, אני מסכימה עם הגישה. לבטח כבר קראתם כאן פוסטים משובחים שהדגישו עד כמה חשוב לחבור לשותפים הנכונים לכם, ועד כמה הצוות הזה מהווה גורם משמעותי להצלחת המיזם. יחד עם זאת, ישנם לא מעט מיזמים שבחרו (או נאלצו) להוסיף שותף בתחילת דרכם, והצעד לגמרי הניב פרי.
יכולתי לכתוב פוסט שלם על האזהרות, והדגשים המשפטיים, החוזיים והפיננסיים שיש לקחת בחשבון כאשר מכניסים שותף חדש למשפחה, אך בחרתי להשאיר את הנושאים הללו למומחים שמתעסקים בזה באופן שוטף (אני אמנם עורכת דין אבל לא עובדת בתחום כבר שנים), ולהתמקד בצעדים שכדאי ליישם על מנת שהצעד יצליח בטווח הארוך. יש לציין שמה שנכתב פה מגיע מנסיוני עם חברות שונות, וגם מנסיונם של יזמים אשר הוסיפו שותף למיזם שלהם והתוצאה הביאה להצלחה רבה לחברה.
1. לבחון את הסיטואציה מנקודת מבט חיצונית: ראשית, כדאי לקחת צד אחורה ולבחון את הסיטואציה. אחד הגורמים היותר משמעותיים הוא השלב בו הסטארטאפ נמצא. האם אתם עוד בשלב גיבוש הרעיון? האם כבר גייסתם כסף או אולי כבר יש משתמשים ראשוניים ואתם מוכנים לצמיחה? קבלת ההחלטה לצרף שותף נוסף, בין אם בעקבות עזיבת שותף או לא, מגיעה מהצורך בכישורים או משאבים נוספים כדי להביא את המיזם ליעד הבא. כדאי לבחון כמה רחוקים אתם מהמטרה; נניח שמדובר בגיוס סבב A. סטארטאפ שבדרך לסגירת סבב A השיג בסיס לקוחות מבוסס ומספרים עקביים ל-Key Performance Indicator או KPI ספציפי שאתם מודדים. ככל שאתם רחוקים יותר משלב משמעותי, ככה נדרשת מכם ומהשותף החדש יותר עבודה, וככל שיש יותר עבודה, יש לפרט מה מצופה משני הצדדים.
עכשיו, כדאי לבחון שוב את אותם הכישורים, הניסיון והקשרים שאתם צריכים כדי להזיז את המחוג לכיוון הנכון. מה חסר לכם? תסתכלו על עצמכם ועל השותף/ים הקיימים ותשאלו מה אתם מביאים כיום ומה המיזם שלכם באמת צריך מבחינת תכונות אישיות וסגנון עבודה. רצוי גם לבחון סיכונים ספציפיים העומדים בפני הסטארטאפ שלכם, הנוגעים לשוק בה אתם פועלים - בין אם רגולטוריים, כלכליים או סביבתיים. את כל הנושאים הללו מומלץ לאגד לרשימה של כל הגורמים שראוי לקחת בחשבון בבחינת השותף הנכון: היעדים, הכישורים הדרושים, המכשולים שעל פני השטח והתנאים האולטימטיביים שיכולים להתאים לכל הצדדים.
2. לשים הכל (אבל הכל) על השולחן: נניח שמיפיתם הכל וברור לכם מה אתם צריכים. מצויין! עכשיו מתחילים בשיחות עם שותפים פוטנציאליים, ויש להפריד בין 3 מצבים: כשאחד מהמייסדים שיוצא מהחברה מעורב בתהליך הוספת שותף, כשאחד המייסדים כבר עזב (או הועזב), וכשהוחלט שצריך להוסיף שותף נוסף.
זה נשמע אולי נדיר שמייסד יוצא מעורב בתהליך, אבל זה בהחלט יכול לקרות. המקרה הזה יותר ״קל״ מכיוון שמי שיוצא ייקח חלק בשיחות עם שותפים פוטנציאליים, יספר את הסיבות לעזיבה בעצמו, יפרט את העשייה היומיומית בפני הצד השני, יענה על שאלות ויציין כשלים וקשיים. הקלפים פה פתוחים, הצד השני מקבל תמונה מאוד ברורה לגבי הדינמיקה של המייסדים וזה כנראה יקל על תיאום הציפיות.
כאשר מייסד כבר עזב, נדרשת שקיפות מירבית לגבי הסיבה לכך והאופן בו עזב, ובהמשך גם פירוט לגבי שינוי כלשהו באחזקות שלו וכל פרט מידע שגם אם לא פשוט לשתף - ראוי שייאמר. כמו בכל מערכת יחסים, אם האמת לא נאמרת על ההתחלה, השותפות לא תצליח.
כאשר הוחלט להוסיף שותף נוסף, המיפוי שנכתב מעלה הוא אבן הדרך ומומלץ לצעוד על פיו.
3. לוודא שמדובר בשותף ולא עוד עובד: Co-founder זה בסופו של דבר כותרת. עם משמעות גדולה אמנם, אבל מה שעומד מאחוריה הוא מה שיטה את הכף. אף אחד לא מגיע מוכן עם כל הכישרונות, הרקע, הקשרים, וההבנה של השוק כדי להוות השותף האולטימטיבי. מה שיעזור זה לבדוק שמדובר באדם שמגיע עם חשיבה רב-תחומית (multidisciplinary), ולאו דווקא כשרונות רב-תחומיים. אחד הדרכים לזהות את ההבדלים זה לשאול את השאלות הקשות: איך אתה רואה אסטרטגיית אקזיט? איך היום יום שלך יראה? (שני הצדדים צריכים לענות על זה) כמה חשוב לך hands-on לעומת האצלת סמכויות? מה האמצעים הפיננסיים הנדרשים כדי להגיע ליעדים הבאים? מה ה-KPI הראשונה שאתה חושב שצריך להתמקד בה? וכו׳. ככל שרואים שיש השתלבות יפה של חשיבה אסטרטגית ארוכת-טווח פלוס דינמיות בעשייה, החלטיות ויכולת להתעמק בשוק - אתם כנראה מדברים עם שותף עתידי ולא עוד עובד.
4. להחליט עד כמה אסטרטגי השותף יהיה: בדרך כלל כששומעים את המילה ״שותף״ חושבים שותף מלא להכל - חלק ממקבלי ההחלטות, רואה לעיניו את ה-vision הגדול ומתפקד לפיו, וזה לאו דווקא נכון. מכיוון שמדובר בשותף שנכנס למיזם קיים, ייתכן ולא יהיה מדובר בשותף מלא (וחשוב לציין שאני לא מדברת בהקשר של אחוז אחזקות, את זה אני שמה בצד), אלא שותף אסטרטגי שכן מהווה חלק מהניהול ומקבלת ההחלטות, אבל בגבולות גזרה מסוימים. חשוב מאוד לדעת מראש האם השותף שייכנס יהיה פעיל בישיבות דירקטוריון? האם תהיה לו זכות הצבעה? האם יהיה חשוף לשיחות מול משקיעים? האם ייקח חלק בגיוסים עתידיים? האם תהיה לו יכולת השפעה על תקציבים? כמה שזה אולי נשמע מוזר, לא כל שותף חייב להיות כוח משפיע על החלטות החברה, והרבה מזה קשור בתפקיד שבו אותו שותף ימלא בפועל. כל עוד הדברים שקופים לחלוטין ומקובלים על הצדדים מהרגע הראשון, כך המיזם יוכל להתנהל באיזון.
5. לבנות תוכנית onboarding מותאמת לשותף: הדבר הכי חשוב למיזם, בכל שלב, זה לדאוג שמי שמצטרף לצוות יקבל כל מה שהוא או היא צריכים כדי להצליח. You must set them up for success. בהתאם, ברור שהכניסה של שותף חדש לא דומה בשום אופן לעובד, לא משנה כמה הוא בכיר. שותף שנכנס למיזם קיים צריך לעבור תהליך קליטה מותאם אישית, שתוכנו מגיע לאחר שיחות עומק, היכרות עם הסגנון של הבן אדם, הבנה במה הוא הולך להתעסק ופערי הידע שיש לו לגבי השוק, התחרות ועוד. יתרה מזאת, אחד הדברים הכי קריטיים שעליו לדעת זה הדינמיקות הפנימיות של המיזם - בין אם מדובר בחברה של 10 או ב100+ עובדים. אנשים הם אנשים, וכדי להצליח בעמדה הזו של שותף, אותו שותף צריך לקבל את כל הכלים, המידע, וההכוונה הדרושים, לרבות מה שלא בהכרח ברור על פני השטח. שקיפות מלאה - כבר אמרתי?
לסיום, אציין שתי הנחות יסוד משמעותיות שכל מיזם חייב שיהיה חלק מה-DNA שלו כדי לצלוח את כניסתו של שותף נוסף:
טובת החברה תמיד בראש: זה לא משנה מה אתה או השותף הנכנס מרגישים שצריך לקרות, או מה שאחד מכם ציפה שיקרה; השאלה שצריכה להישאל היא האם צעד מסויים או החלטה מסויימת הם לטובת החברה. כל וויכוח או אי הבנה שיעלו צריכים להיבחן תחת מטרת-העל של טובת החברה. תבחנו את היכולת של השותף לעמוד בזה עוד בשלב ההיכרות, כששואלים את השאלות הקשות.
מנטליות של העלאת בעיות: אם המיזם לא נבנה מהיום הראשון על פתיחות והאפשרות לשתף בקשיים ובעיות, הסיכוי להצליח בהכנסת שותף חדש בהמשך הוא נמוך. בכלל, מנטליות שונה מזו יכולה לגרום לקשיים בהצלחת החברה. סביבה בטוחה ומכבדת היא כזו שבה ניתן להציף בעיות, לשמוע מה שקשה ואז לעבוד יחד כדי לפטור אותן, וזה קריטי כאשר גורם כל משמעותי כמו שותף נוסף נכנס למיזם.
כמו כל דבר בחיי הסטאראטאפ, זה לא שחור ולבן, אבל מקווה שזה נתן חומר למחשבה ועזר למי שנמצא כעת במצב כזה.
להיות קו-פאונדר של הבן או בת הזוג שלך
היי, נעים להכיר, דברת גטניו, היזמת של Homiday. השותף שלי הוא Asaf Horvitz שהוא גם בן הזוג שלי בחיים. הפוסט שלי בנושא חודש של שותפים, לא הולך להיות על הסכמי שותפים, חלוקת אחוזים, הוא גם לא הולך להיות על הקושי למצוא שותף טכנולוגי. הוא כן הולך להיות בנימה אופטימית על חוויות ואתגרים זוגיים של זוג נשוי פלוס ילדים קטנים, שהקים סטארטאפ.
2011 - איזה כיף ומזל שהכרנו!
מרגע שהכרנו ידענו שאנחנו נעשה משהו גדול ביחד. משהו שהוא לא רק להקים משפחה:)
2019 - מקבלים החלטה!
8 שנים Fast Forward - אנחנו עוזבים כל אחד את עבודתו הקודמת, ומחליטים שזה מומנטום אדיר להתחיל להרים משהו ביחד, שיהיה לו אימפקט. אני עזבתי עבודה נחשקת בתפקיד HRי, אחרי כמה שנים בחברות כמו Gett, Cloudinary, הבנתי שאני רוצה להשפיע אחרת על חיים של אנשים. אסף עזב את תפקידו כ Co Founder & VP Architecture ב- Taranis, סטארט אפ בתחום ה Agtech ויצאנו יחד לעבר רכבת ההרים המשוגעת שלנו.
2020 - שנת הקורונה
מה לא נאמר על השנה הזו. עבורנו זה היה זמן להבשלה, פיתוח, התפתחות, חלוקת תפקידים, יצירת התשתית למה ש Homiday היום. וואלה זכיתי, לא רק בפרטנר נפלא, אלא גם בטכנולוג מחונן, מנוסה, שהוא גם יזם מנוסה, שהביא איתו לשולחן העבודה המשותף יכולות וכישורים טכנולוגיים מגוונים, אבל עוד הרבה מעבר לזה. הבנו שכדי שנוכל להצליח במיזם שלנו, אנחנו חייבים ללמוד לעבוד ביחד, לא רק כבני זוג ביום יום אלא כפרטנרים.
למדנו להשתמש ב"משחק הכובעים":
הכובע האסטרטגי שקובע יעדים ומיילסטונס משמעותיים ארוכי טווח (החלק המרגש בעיני!)
הכובע הטקטי שמתעדף משימות בקצב מסחרר (מוד סטארטאפ אלא מה)
הכובע הניהולי שמנהל את הצוות שלנו (כן, גייסנו 3 אנשי פיתוח ומנהלת קהילה, תחת אילוצי היותנו בוטסטראפ)
הכובע הצוותי- חברי שתומך אחד בשני, שמפנה מקום כשצריך (לרוב זה עובד)
הפרדה בין הכובע האישי-זוגי- הורי- מקצועי הפך דיי בקלות לטבעי. כן, יש לעיתים מחירים, אבל נסבלים ומטופלים.
זיהוי כל מצב והתאמת ההתנהגות אליו מצריכה עבודה בפני עצמה, אבל היא הכרחית ומהווה את הבסיס לתקשורת מפרה, מעצימה, ומקדמת, כזו שתורמת לא רק לעסק שלנו אלא גם לנו, כבני אדם וכבני זוג שמנהלים משק בית משותף וכזוג שמנהל עסק. זה לא מושלם ולא צריך להיות מושלם. זה צריך להיות בעבודה עצמית, מודעות עצמית גבוהה, באינטליגנציה רגשית גבוהה ובהבנה ותיעדוף של היום יום, קריאה של מה כל צד צריך והבנה שגם זה לא יכול להתקיים תמיד.
2021 - השקה של Homiday
אחרי שחילקנו תפקידים, גייסנו צוות, פיתחנו מודל עסקי, הצבנו יעדים, הגיע הרגע שחיכינו לו. השורה התחתונה- אנחנו מרוצים. מאד. יצרנו פלטפורמה שהוא קהילה בהתהוות. תוך חודש בלבד הצטרפו כבר למעלה מ 500 חברי קהילה ועשרות החלפות בתים. בנינו פלטפורמה שכבר יש לה אימפקט על חיים של אנשים.
לא מצאנו תרופה לסרטן אבל הצלחנו לעשות טוב בנסיבות המשבר הנוכחי, הצלחנו לייצר קצת נחת אצל משפחות דרומיות שהוזמנו להתארח אצל חברי קהילה צפוניים אצלנו בפלטפורמה. אנחנו מקווים להמשיך עם המגמה הזו, לקום כל בוקר ו doing good.זה אחד הערכים המשמעותיים שמנחים אותנו.
היפרדות משותפים - הנושא שלא מדברים עליו
שלום, אני רועי, שותף בקרן הון סיכון Mangrove Capital Partners. ולפני שעברתי ל dark side , הייתי יזם ומשקיע אנג'ל שהקוביות התגלגלו לטובתי.... (חייב לציין שעד היום מגדיר עצמי כיזם ואחכ כמשקיע). לפיכך תובנותי לגבי השותפות בין היזמים נפרסות על פני כ25 שנה ובראיית יזם, אנג'ל ומשקיע הון סיכון.
התמזל מזלי לחבור לצוות טכני חזק בסטארטאפ הראשון שלי אי שם ב1997, כמייסד ה'לא טכנולגי' בחברה. התחלנו 3 והתרחבנו ל 5 יזמים. במהלך 'רכבת ההרים' שעברנו גדלנו למעל ל 100 עובדים, הבאנו מנכ״לית חיצונית, גייסנו $20 מיליון ב 9/11 (2001) ועוד. אבל גם נפרדנו מיזמים לפני שמכרנו את החברה.
כמשקיע, חוויתי זאת גם כן במספר חברות בשלבי הצמיחה - החל מתחילת הקריירה כמשקיע וכלה בימים אלו ממש, וארצה לשתף בכמה מהתובנות לאורך הדרך:
1. בדיוק כמו בנישואים, חשוב לדעת לא רק עם מי להתחתן, אלא גם ממי להתגרש. ישנם יזמים שאתה יודע מהרגע הראשון שלא משנה מה יקרה ומדוע זה יתפרק, הם תמיד ידעו לעשות זאת כמו שצריך ולראות את טובת החברה למול עיניהם. לעומתם ישנם אלו שבדיוק הפוך.....
2. ישנם יזמים המתאימים לשלבים המוקדמים, אך לא מוצאים את מקומם כמנהיגים או כחלק מתרבות ארגונית בארגון גדול - אלו לרוב ימשיכו הלאה מיוזמתם, ויקימו חברה צעירה חדשה.
3. ישנם מקרים בם משבר קשה העובר בין היזמים או בין יזם למשקיעים, יביאו לנק' אל-חזור ויציאת היזם מהחברה.
4. ישנם מקרים בם מצב אישי של אחד היזמים מאלצו לעזוב את החברה. אז איך עושים זאת?
א. לאט ובזהירות - אצל יזמים תמיד ישנו מרכיב רגשי המציב את החברה בקשר רגשי כמו לילד, ולכן יש לתאם ציפיות עם שאר היזמים, המשקיעים ולבסוף עם היזם הלוקח צעד לאחור עצמו לגבי התהליך אותו אנו עומדים לעבור, שלרוב יגמר בעזיבת אחד היזמים, אך לא בהכרח.
ב. ב'יזכור' יח' מגלן אנו אומרים כי 'פרידת לוחמים אף פעם אינה סופית' - כנל גם לגבי יזמים, לעולם ישאר חלק מן יזם בDNA של החברה, והחברה תמיד תהיה חלק מהיזם. הפנמת המצב בשלב מוקדם תאפשר גם ליזם וגם לחברה לבחור במצב סופי מאפשר - חבר דריקטוריון, יועץ וכו'.
ג. ישנם מקרים בם המשקע שנשאר אצל היזמים הנשארים, לא מאפשר קיום מערכת יחסים תקינה עם היזם שעזב. אולם גם במקרים אלו, חשוב כי ליזם העוזב יהיה אינטרס ברור להצלחת החברה - מניות, בונוס או מוניטין.
ד. נדיבות - עזיבת יזם תמיד תהיה יקרה - הוא יקבל יותר משמגיע לו - תקופת הסתגלות, האצת הבשלת אופ' , קרדיט להצלחת החברה. ככל שיובן מוקדם יותר, כן ייטב.
ה. שלביות - ידידי פרופ' דן אריאלי מדבר רבות על חוויותיו בהורדת תחבושות במשיכה קצרה וכואבת מאוד, או ארוכה אך כואבת מעט פחות. בעזיבת יזם ישנם אפקטים דומים, אך לזאת יש להוסיף את ההסתגלות הפסיכולוגית למצב החדש - ולכן לדעתי, בניגוד לרבים בתעשייה, עזיבה הדרגתית תאפשר לשני הצדדים להסתגל למצב החדש.
תמיד אני נשאל על דוגמאות, ומטבע הדברים מדובר בנושא רגיש, אבל אשתף בדוגמא :
נכנסו להשקעה בחברה שלב הסיד, בעיקר יזמים עם מעט עובדים - כבר בשלב ההשקעה הבנו כי היזמים חילקו בינהם את האחריות לא על פי היכולות אלא על פי ה'סניוריטי', כבר בשלב זה הפעלנו את השפעתנו: סמנכ"ל הפיתוח הפך למנכ"ל, המנכ"ל ניהל את המוצר וסמנכ"ל השיווק קיבל אחראויות נוספות ושימש כנשיא החברה. בהמשך הצמיחה, היזם המקורי צימצם את אחריותו עד לעזיבתו את החברה ,תוך שמירה על מניותיו וכמובן ההכרה כיזם החברה. עם הנפקת החברה היזם שעזב הופך גם הוא ליזם אמיד.
לסיכום - עזיבת יזם תמיד הינה אירוע מורכב המשפיע על עובדים, משקיעים, יזמים ולעיתים גם על לקוחות ושותפים. יש לתכנן אותה היטב, להבין כי היא עשויה להתדרדר לתביעות משפטיות הדדיות ולעלות בכסף רב.
ככל שתהיו נדיבים יותר ברגש, כבוד וכסף - סיכויי ההצלחה יעלו.
בהצלחה.
סינגל פאונדר - איך זה להיות סטארט-אפ של אישה אחת
כשמתבשל לכם רעיון טוב, אפילו מטורף! כזה שיעשה אימפקט כלכלי וחברתי אדיר ואתם מרגישים חזק שזה הזמן שלכם. ממש עכשיו. הזמן לצאת למסע ולכבוש את העולם. אבל מה? אין לכם צוות להתחיל איתו. והייתם במסע היזמי לא פעם ואתם יודעים במה זה כרוך, להיות בלי צוות מתאים זה לא קל, מאתגר... האם לצאת לדרך?
שמי ענבל, את המסע היזמי שלי התחלתי כשהייתי בתיכון, ילדה-טובה-בית-שאן שמתנדבת ויוזמת כל דבר אפשרי. אחרי שירות צבאי כקצינת חילוץ והצלה למדתי במרכז הבינתחומי והשתתפתי בתכנית המדהימה Zell ליזמות (תכנית אקדמית ומעשית לחשיבה יזמית והקמת סטארטאפים). ב- Zell הקמתי את הבייבי היזמי הראשון שלי יחד עם שותפים-סטודנטים מרתקים וחכמים מהתכנית. לימים המיזם הפך לחברה ואף נמכר. המשכתי במסלול קריירה מגוון המשלב פיתוח עסקי, יעוץ משפטי ו-HR, עד תפקידי הנהלה בכירים. החוט המקשר בין עולמות התוכן שלי בקריירה היה להיות חלק ממשהו גדול, להשפיע, לעשות אימפקט.
היום אני מייסדת סטארטאפ המציע כלי לניהול Personal Development & Career Growth. כלי שמטרתו לעשות אימפקט בחיי מיליוני אנשים בעולם. הדגש הוא על האדם שנמצא במרכז ומתפתח סביב ה-Career Wellbeing שלו לאורך החיים. הסטארטאפ אחרי השקעת פרה סיד, פיילוט מוצלח ובתשלום ונבחר כאחד מ-12 הסטארטאפים "משני מציאות" בתחום ה-Future of Work בתכנית היוקרתית "מדינה למופת"
את הסטארטאפ-חברה הקמתי ללא שותפים, אך עם רוח גבית חזקה מיועצים, מנטורים וחברים לצד הדרך, שמאמינים בי וברעיון
ואשמח לתת כאן הצצה לסיפור שלי ולשתף מה עבד לי כדי לשמור על חוסן לאורך זמן.
מתוך ניסיון כ-co-founder במס' מיזמים ו"בקהילת הייטק באם המושבות" שאני מנהלת, הבנתי שצוות בסטארטאפ או בכל מיזם אחר הוא מכפיל ואף משלש כח, שועט קדימה ובעיקר מגן על החוסן האחד של השניה. באותה נשימה, צוות לא נכון יכול להכשיל ולהרוג - רעיון.. את הסטארטאפ-בייבי שלך..
אז אני מחפשת אחר השותפ/ה המתאימ/ה לי בסטארטאפ שלי היום - בסט ערכים, בהשלמת יכולות, בחזון, באקסקיושן גבוה ומהיר, באופטימיות, ברצון לכבוש את העולם ולעשות אימפקט אדיר - כלכלי וחברתי. הבנתי תוך כדי המסע שהמשימה לוקחת יותר זמן משציפיתי, במיוחד אם החברים שלי מעבודות קודמות/מהצבא הם לא מרקע טכנולוגי. ואני ממשיכה לחפש את הצלע (הטכנולוגית) שתעצב איתי ביחד את רוח החברה. לא תכננתי להיות סינגל פאונדר. ביומיום הפאשן, העשייה והנחישות גוברים כאן על תחושת הלבד.
ואם שואלים אותי האם להתחיל במסע לבד, אני עונה שכן, חד משמעית! זה יותר מאתגר, אבל אפשרי. והרוח היזמית הנחושה חייבת לנצח כאן! אבל כדי לשמור על הרוח צריך לטפל בחוסן לאורך זמן. לא פשוט להיות במסע הזה ללא שותפ/ה תוך כדי שנת קורונה עם 3 ילדים קטנים בבית. הדרך רצופה אבני זהב נוצצות לצד חתחתים. ההתרגשות, האמונה והברק בעיניים מתחלפים לעיתים ברגעי סטרס משולבי אי ודאות שמערפלים את המחשבה. כדאי להיות מוכנים לשמוע הרבה מאוד "לא" בדרך, וגם לשמוע את ה-"כן" שמטעין אותך קדימה.
אלו הדברים שסייעו לי להיות חזקה על מנת לשמר את החוסן במסע היזמי שלי:
1. מעגלי תמיכה שיצרתי
- מעגל קרוב – ההחלטה לצאת לדרך היזמית השפיעה באופן ישיר ועקיף על הסובבים אותי. בן זוג, ילדים, משפחה מורחבת, חברים... מאוד חשוב לקבל את התמיכה המלאה מכולם, כולל גמישות והבנה שאני לא זמינה כפי שהייתי בעבר. כל אחד משפיע בדרך שלו, החל מלבכות על הכתף של בן הזוג כשמשהו לא הולך, להתקשר לחברה ולקפוץ משמחה כשהשגנו יעד שנראה בלתי אפשרי, להבטיח לילדה שנעשה ריקוד טיק טוק כשנגייס את המיליון דולר הראשונים.בעיקר לקבל חיזוקים והעצמה ביומיום, בלי סיבה מיוחדת.
- יועצים ומנטורים – בחרתי ביועצים ומנטורים שמאמינים בי עוד שהרעיון היה פלסטלינה שמתעצב עם הזמן. היועצים והמנטורים שמלווים אותי בדרך (שהם גם יזמים בעברם) משדרגים את העשייה, אך לא פחות מכך הם מעצימים, שומרים שלא ארגיש לבד ומסייעים לחיזוק החוסן שלי ביומיום. עצה טובה שווה זהב, וגם חיוך.
- קהילה – ייסדתי את הייטק באם המושבות יחד עם האלופה Masha Shal Bar-Shoichetman, ואנו מקיימות פעילויות למען הקהילה (מנטורינג, חיבורים, מיטאפים וכו') שמחזקות ונותנות ערך מדהים להרבה מאוד אנשים. הנתינה מעצימה ומחזקת, כמו קארמה טובה שמשפיעה לטווח ארוך.
2. ה -Personal development שלי
אני חיה את הסטארטאפ שלי ביומיום ומפעילה אותו קודם כל על עצמי. מחזקת את ה-Personal Development שלי בכל מיני אספקטים שגם מחזקים את החוסן ואתן כמה דוגמאות -
- ללמוד ולהתפתח – אני מקפידה ללמוד, לקרוא, להקשיב לפודקסטים, להקשיב לדרך של יזמים אחרים. ידע שווה כח. גם כח מנטלי. אני מאמינה בלמידה לאורך חיים ולהיות בעשייה תוך כדי התפתחות, כל הזמן. ככה אני משדרגת את היכולות שלי כיזמת ומגבירה את החוסן.
- מנטורינג לפאונדרים בתחילת הדרך – יש לי הזכות למנטר יזמיות, בשלב מוקדם יותר משלי, ומעניקה להן כח עסקי ומנטלי. המנטורינג מעצים אותי והוא חלק מההתפתחות האישית שלי. זה מחדד כמה למדתי והחכמתי בתהליך היזמי האישי שלי, והידע והצלקות שצברתי שווים זהב לאחר.
- חיזוק ה-well being והשראה –מסינגל פאונדרים אחרים, ממוזיקאי פורץ גבולות, ממטפס הרים שעשה את הבלתי אפשרי, ממעצבת מיוחדת ששוברת קונספטים בעיצוב, מספר על מדעי המוח ועוד השראות רבות שמעצבות את החשיבה אחרת ונותנות הסתכלות שונה על הסטארטאפ ומצמיחות אותי כאדם.
3. עשייה והסתכלות על הישגים
- עשייה מאפשרת לקדם את הסטארטאפ, מצד אחד, אבל גם מרחיקה מחשבות לא מועילות, מצד שני. מאוד עוזר לי להמשיך להיות- בתנועה, בעשייה, בזרימה אל מול המטרות. גם אם קיבלתי 5 פעמים באותו היום את המילה "לא", מעבר מהיר לעשיה והסקת מסקנות משככים את הכאב ועוזרים לסדר את היום בפרופורציות הנכונות.
- בנוסף, טבלת הישגים שלי ושל הסטארטאפ נמצאת פיזית מול עיניי בה אני כותבת מה הצלחתי להשיג בדרך
- עם הזמן, ככל שהסטארטאפ מתקדם גם חלק מרשימת ה"לא" עוברת לרשימת ה- "כן", כל שזה דורש ממני זה להיות סבלנית ולחגוג ניצחונות קטנים.
4. אומץ, נחישות והתמדה
בסופו של דבר אומץ, נחישות והתמדה הם מנוע פנימי שמתדלק אותי ביומיום, וגם את הסביבה. מדי פעם אני שואלת את עצמי למה אני עושה את מה שאני עושה, נזכרת בחזון לעשות אימפקט בחיי מיליוני אנשים בעולם, ומדמיינת את עצמי מתקדמת לחברה מדהימה, גלובלית ומשגשגת יחד עם כל השותפים שלי לדרך –משפחה, co-founders, יועצים, מנטורים, עובדים, משקיעים, חברים וספקים… וממשיכה לאבן הדרך הבאה.
שותפים: מה למדתי שכדאי ולא כדאי לעשות
יש לכם רעיון טוב, יש לכם צוות טוב, יש לכם שוק נכון והגעתם אליו בזמן. מצאתם את המשקיעים הנכונים לצעוד את הדרך לצדכם. אז מה כבר יכול להשתבש? ובכן, לא מעט.
אם בחרתם להקים סטארטאפ, בחרתם ללכת בדרך שלצד ההנאה והסיפוק הרב שהיא מאפשרת, היא גם רצופת אי ודאויות, לילות חסרי שינה, תחרות קשה, ומהמורות בלתי צפויות.
זה בסדר לטעות, ומי שלא טועה – כנראה שגם לא עושה. אבל ידע, מידע ושיתוף חוויות יכולים בהחלט לעזור להמנע מטעויות ולאפשר לכם להתמקד בבניית החברה שלכם באופן מיטבי.
כשותף ב Grove Ventures, וכמי שמלווה צוותים ויזמים מהצ'ק הראשון כשבמוחם עוד רעיון בלבד, זכיתי לפגוש (ולעיתים גם ללמוד על בשרי ביחד איתם) כמה מהטעויות הנפוצות שיזמים המקימים סטארטאפים עלולים לעשות. הנה כמה מהמרכזיות שבהן, בעיניי:
- מישהו לרוץ איתו: לא תמיד זה מתאים לכולם, אך כמו שבחיים זה לא רע למצוא את הפרטנר שהכי מתאים לכם, כך גם בעסקים: תמיד טוב למצוא מישהו לשתף אותו בדרך ולחלוק מהניסיון. ליזם בודד אין עם מי להתייעץ, אין עם מי לחלוק בעומס הנפשי ולעתים הוא יתקשה לחשוב באופן פתוח וכנה על רעיונות ודרכים שפשוט לא עלו במוחו. מצד שני, גם הכנסת יותר מדי יזמים לצוות המייסד עלולה להתברר כטעות ולהוביל לאי סדרים בניהול. ככלל אצבע כוללני (שגם מייסד 'אנג'ל ליסט' נאבל ראביקנט ומשקיע הון הסיכון פרד וילסון מסכימים עליו): 2-3 יזמים בצוות המייסד זהו מספר הקסם אצל סטארטאפים מצליחים רבים. כפי שנכתב בקבוצה הזו ממש ב'חודש השותפים' לא פעם, תהליך בחירת השותף/ים לדרך הוא בעל משמעות קריטית, ומומלץ להכיר את האדם כפי שהוא במספר מצבים. פרופ' נעם וסרמן מאוניברסיטת הרווארד חקר כעשור את יחסי השותפות של 10,000 מייסדים של חברות סטארטאפ ברחבי העולם וריכז את תובנותיו בספר The Founder's Dilemmas. בין היתר, גילה כי מתחים פנימיים בצוותי הנהלה (שכמובן אינם בהכרח מורכבים רק מהיזמים המייסדים) של סטארטאפים אחראיים לכ־65% מהכישלונות של חברות, לאחר שקיבלו מימון.
- היעדר חלוקת אחריויות ברורה בין חברי הצוות המייסד: בהיעדר גבולות גזרה ברורים - לחברה קשה להתנהל. חברה טובה זקוקה ל-Ultimate Decision Maker, וחברי הצוות המקים צריכים להחליט מי מהם טוב במה, וגם לאפשר מנגנון שמוביל להכרעה דווקא בצמתים שקשה להכריע בהם.
- כנות לגבי החלוקה בנטל: יזמים אינם כנים לעיתים (עם עצמם או עם השותפים לצדם) בנוגע לחלוקה בנטל ולמגבלותיהם. לפעמים רואים צוותים שבהם יזם אחד נותן את כל כולו 24/7 והאחר שמבלה בים או עסוק בלימודים. אם מערכת היחסים טובה זה גם יכול לעבוד. אבל מה שהכי חשוב זה להיות כנים ושקופים זה עם זה מהיום הראשון.
- הגדרת תפקידים גמישה: יזמים מחלקים ביניהם תפקידים בהתחלה, אך בהמשך הם צריכים לגדול בתוך התפקיד שלהם ויחד איתם גם החברה גדלה. יזם טוב צריך להצליח לגדול יותר מהר מהחברה שהוא בונה. לעתים, כדי לעשות את מה שנכון לחברה הוא צריך לדעת לוותר על האגו ולגייס את אנשי המקצוע הטובים ביותר במקומו לתחומי התמחות ספיציפיים. אחרת, הוא יהפוך לצוואר בקבוק בארגון ויתקשה להחזיק את כל כדורי הג'אגלינג באוויר. תמיד צריך לדעת לשאול מה הכי נכון לחברה באותה נקודת זמן, ולדעת לבזר את האחריות.
- בחירת חברי הדירקטוריון המתאימים ביותר: טעות נפוצה של מי שבאפשרותם האופציה לבחור את המשקיעים שלהם, היא לא לעשות את בדיקת נאותות מספקת על כל מי שיישבו בבורד. למה הכוונה? חשוב לבחור, למשל, לא רק את קרן הון הסיכון שמשקיעה בכם, אלא ממש לבדוק את החיבור האישי, ההערכה המקצועית ותרומת הערך של המשקיע הספציפי בקרן. חשוב גם לשאוף לבצע את החיבורים הנכונים בין חברי הדירקטוריון השונים, כדי שהדינמיקה תהיה מועילה.
- התנהלות בישבות דירקטוריון: בורד הוא פורום חשוב להצלחתה של החברה, ולכן עליו לאפשר דיון בצורה ישירה ומורכבת על כל האתגרים האסטרטגיים ותחת ים של טלטלות חיצוניות. יזמים, ככל חברי הבורד, מתבקשים לבוא אליו עם דעה עצמאית ועם ביקורת כנה ופתוחה כדי לאפשר לבורד לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור החברה. להסכים מראש על מה מצביעים ואיך חושבים או לחשוב שכל היזמים צריכים לייצג את דעת המנכ"ל זו מעילה בתפקידכם כחברי בורד, ויזמים מחוייבים להמנע מזה.
- הסכמה לגבי החזון, התרבות הארגונית, וה-DNA של החברה: לצוות מייסד יש אחריות להבין יחד לא רק את הדי.אן.איי זה של זה, אלא גם את זה של החברה. לשדר, למשל, מסר של הליכה לקראת העובדים באופן מלא מצד שותף מייסד אחד ומסר של חתירה למטרה בכל מחיר משותף מייסד נוסף – עלול לבלבל את העובדים בבואם להבין אילו בקשות יעתרו בחיוב. כדי שעובדים יבינו מה מצופה מהם בתרבות הארגונית, וכדי שלקוחות או עובדים פוטנציאליים יבינו מי החברה, כדאי לדעת לדבר בצורה ברורה ואחידה על החברה (גם אם התקיים לפני כן דיון עם דעות מרובות). למעשה, חלק מערכי החברה צריכים להיות הצבת יעדים ומטרות ברורה, עבודת צוות ותקשורת טובה.
- אורך נשימה: פעמים רבות יזמים יוצאים לדרך כשהם שווים בתנאיהם הכלכליים. אך מסע היזמות הוא ארוך וקשה, ובין אם מדובר בשנתיים, בעשור, או יותר – דברים צצים בדרך. האחת לוקחת משכנתא, האחר עובר להתגורר בעיר יקרה יותר בחו"ל וכן הלאה. חברה טובה יודעת להתגמש כדי לשמר את כל הצוות מגובש ומאוחד, עם עיניים על המטרה. לעתים זה אומר לאפשר לחלק מהצוות המייסד לעשות סקנדרי, לעתים זה לקחת ימי שבתון כדי להגיע עם כוחות מחודשים למסע היזמי שלהם.
- התעקשויות מיותרות בהסכמי מייסדים: הסכמי מייסדים נועדו לעזור ליזמים להסתדר בינם ובין עצמם וגם לחשוב על מנגנונים לפתירת סכסוכים עתידיים במידה ויהיו כאלו. המטרה, לבסוף, היא לאפשר את המשך פעילות החברה גם לאחר אי הסכמה או אפילו היפרדות. לעתים קרובות יזמים חולקים עימי סיפורי זוועות על משקיעים שפיטרו יזמים והחליפו אותם, אך אלו הם מקרים כל כך נישתיים, להבדיל ממקרים בהם יזם אחד מחליט לעזוב, מה שעלול לקרות לעתים קרובות יותר. נוצרים מצבים בהם לעתים יש התעקשות על סעיפים כמו Reverse Vesting, כשבסך הכל מדובר במנגנון שגם מגן על כמות האחזקות של היזם שיחליט להישאר בחברה במקרה של היפרדות.
ובסוף, זיכרו:
מסע היזמות הוא מסע ארוך, קשה, אך מאוד מתגמל. הכי חשוב – לעשות אותו עם האנשים הנכונים.
הצ'קליסט לבחירת השותף האידיאלי
בחירת שותף יכולה להיות החלטה שתשפיע באופן משמעותי על עתיד הסטארטאפ שלך. חיבור לשותף המתאים תגדיל את סיכויי הצלחתך! מנגד, בחירה לא נכונה עלולה לגרום למיזם שלך להיכשל ולהיסגר. רגע אחד לפני שאתם לוקחים את ההחלטה העסקית החשובה הזו, אשתף אתכם בטיפים מהניסיון שלי בליווי סטארטאפים לבחירת השותף האידיאלי:
1. כן, I DO ! מכירים את חיי הנישואים? אז כזה רק ביחסי האמון המתקיימים בשותפות עסקית. הסעיף הראשון והחשוב ביותר - יחסים.
אם התאהבתם במבט ראשון בשותף פוטנציאלי, סבלנות. כדאי שתפגשו אותו מספר פעמים בסביבה שונה ונסו להבין את החיבור האישי ביניכם. תשאלו את עצמכם האם הוא אדם אמין אשר ניתן לסמוך עליו? האם התקשורת ביניכם מכבדת וזורמת? האם כיף לדון איתו ברעיונות? האם תוכלו להתקשר לשותף באמצע הלילה? האם שיחה על בירה זורמת לכם בקלילות? אפילו יותר מזה - הייתם מסכימים להיתקע איתו על אי בודד במשימה הישרדותית?
במהלך המפגשים, במידה ומתעוררת מחלוקת (בכל נושא שהוא) זו הזדמנות מצויינת להבין כיצד אתם פותרים אותה. אם לא תצליחו אולי זה אומר משהו לגבי העתיד. כמו כן, תתאמו ציפיות כבר מהמפגש הראשון.
2. לעלות על הגל! דינמיקה מאוזנת ותמיכה רגשית: הדימוי של סטארטאפ הוא של רכבת הרים ולא סתם. מדובר במסע אינטנסיבי ומלחיץ שיום אחד תחוו הצלחות ותרגישו בעננים וביום האחר תרגישו פסימיים ומיואשים, ולכן חשוב שהשותף ידע להרים אתכם במצב של דכדוך, להוריד לכם את הרגליים לקרקע, להחזיר אתכם למציאות במצב של היי, ולהרגיע אתכם ברגעי לחץ. בקיצור לאזן אתכם. אז בזמן בחירת השותף נסו להבין עד כמה הוא כזה.
3. אנו מכריזים בזאת! חזון ומטרות: כתבו את החזון ומטרות המיזם באופן ברור. השותף העתידי חייב לעוף על החזון שלכם, להתחבר למניעים שלכם, לרצות להיות חלק מזה ואם יש לו הערות (בונות כמובן) שתורמות לחזון ואתם עפים עליהן, זכיתם!
4. אחד משלנו! חפשו שותף בעל DNA וסט ערכים משותפים לשלכם: ערכי ליבה הם הצופן המיוחד לכם ולמיזם שלכם. הם אלו שיבדלו וימצבו אתכם, הם יעזרו לכם בקבלת החלטות מהותיות וישמשו כמצפן לאורך כל הדרך. בהמשך הם יהוו את הבסיס לתרבות הארגונית בחברה.
כתבו רשימה של 3-6 ערכי ליבה שהכי חשובים לכם ברמה האישית / מקצועית, כאלה שיהיה לכם קשה להתפשר עליהם. נסו להבין האם הערכים והמניעים שלכם זהים לזה של השותף שלכם. לדוגמא - אם ערך עבודת צוות ושיתוף פעולה הוא ערך מהותי עבורכם, שותף שהוא סוליסט פחות יתאים לכם.
5. דומה אך שונה! מישהו שישלים אתכם מבחינת הכישורים והמיומנויות: אין אדם ששולט בכל ההיבטים של ניהול עסק ולכן אם אתם למשל חלשים בפן הפיננסי או בפן השיווקי חשוב שלשותף שלכם יהיו כישורים אלו שישלימו אתכם.
לשם כך תכינו 3 רשימות:
- רשימת דרישות למיזם בהתייחס לשוק שבו הוא פועל
- רשימה של החוזקות שלכם – זה כולל תכונות אופי וכל הדברים שאתם טובים בהם למשל: "אני מבין בפיננסים ויש לי אפשרות לתרום לצד הכלכלי של הסטארטאפ, אני מצוין ביחסי אנוש ויכול להוביל צוות עובדים"
- רשימה של כל הדברים שאתם לא טובים בהם או לא אוהבים לעשות.
זה יעזור לכם לבנות פרופיל של השותף האידיאלי, כזה שישלים אתכם.
6. לדייק, לדייק, לדייק! תיאום ציפיות והגדרת תפקידים: הגדירו במדויק ומראש את תחומי האחריות של כל אחד. הגדרות תפקיד מדויקות מונעת חילוקי דעות בתחום קבלת החלטות ותחומי אחריות. נסו לבנות הגדרת תפקידים וחלקו את תחומי האחריות ביניכם כך שיכסו ביחד את כל ההיבטים של המיזם.
ובהמשך, כשתגייסו את העובדים הראשונים הם ידעו למי הם מדווחים ואתם תדעו מה המשימות שלכם ומה שייך לשותף, מה שיוצר בהירות מרבית בעבודה השוטפת.
7. גיבור על! SUPERPOWER. משאבים וערך מוסף: שותף שמביא איתו ערך מוסף מעלה את הסיכוי להצלחת המיזם. זה יכול להיות בקשרים עסקיים (נטוורקינג), רשימת לקוחות פוטנציאלים, ידע ייחודי על מתחרים וכד'... אם זה מישהו שהוא טאלנט בתחומו, הכי טוב! (וברור שהוא גם צריך להיות אחלה בן אדם, חשוב לא פחות).
8. הלו? אתה זמין? זמינות ומחויבות: חשוב להבין מהי רמת הזמינות והמחויבות של השותף למיזם ולתאם ציפיות על כך. תהליך הקמת סטארטאפ דורש זמינות, פניות מלאה וטוטאליות, ולכן כדאי להבין האם השותף מוכן להתחייב ולהיות All In מבחינת שעות העבודה. גם הפניות הרגשית והיציבות הפיננסית חשובה ולכן כדאי לדבר גם על זה ולבדוק האם הוא יציב פיננסית? האם קיים בחייו משבר אישי גדול שיכול להשפיע על שעות העבודה שלו ומצב רוחו?
בנוסף, כדאי לעשות תיאום ציפיות לגבי הרגלי העבודה כמו - שעות, מיקום, שיחות שבועיות, דרכי התקשרות בשוטף, דוחות ועוד.
9. עם יד על הלב! כנות ושיתוף: הם המפתח ליצירת יחסים טובים ולכן דאגו מנקודת ההתחלה שהקשר ביניכם יהיה מבוסס עליהם. אם יש לכם תחושת בטן לא טובה, נורות אדומות ידלקו כבר בתחילת הדרך, שימו לב אליהן.
טיפ אחרון לפני היציאה לדרך-
10. נסו ליצור פרויקט ראשון משותף, תחום בזמן (סוג של בדיקת התכנות). זה יכול להיות Demo בסיסי שבסופו תדברו על החוויה בעבודה יחד. זה ייתן לכם הזדמנות לבחון את ההתאמה ביניכם ולהחליט אם להמשיך יחד או לא.
סימנתם V על כל סעיפי הצ'ק ליסט? כנראה שמצאתם את השותף האופטימלי עבורכם!
בהצלחה!
סיפור טירונות שנגמר היישר בשותפות
דניאל ואני הכרנו בטירונות בצבא. באותם זמנים הייתי שוער בבוגרים של הפועל רמת גן (אך שייך להפועל תל אביב) ודניאל היה תלמיד ישיבה מהתנחלות עם כיפה סרוגה. מכירים את זה שאתה פוגשים אדם בחיים ומבינים שזה זה? זה בדיוק מה שקרה לפני 9 שנים!
לאחר חודש סיימנו את הטירונות, נפרדנו לשלום ואמרנו כמו שכל טירון לאחר טירונות אומר "תהיה בקשר אה? אתה אחלה גבר!". נשלחתי לקורס "משק לוגיסטיקה" בבה"ד 6 בצריפין והפלא ופלא את מי אני רואה שם שהציבו גם לקורס?! את דניאל!
שמחנו מאוד, בעיקר על כך שאנו ממשיכים ביחד את הקורס הקורס נמשך כחודש, ישנו מיטה אחד ליד השני, ואני זוכר, שהנושא היחיד שדיברנו עליו - לעשות דברים גדולים!
כן כן, היינו בני 19 וכבר מאז הבטחנו שכל אחד מאיתנו יעשה דברים גדולים בעתיד - ראינו זאת בעיניים אחד של השני. המילה "שותפות" בכלל לא הוזכרה שם, בכל זאת- התחברנו מאוד אבל הכרנו רק חודש/חודשיים.
נגמר הקורס, ושוב חוזר הניגון "תהיה בקשר אה? אתה אחלה גבר ואני אוהב את הראש שלך" לאחר חודשיים של שירות (חודש טירונות וחודש קורס) התכוננו לרגע החשוב ביותר לכל חייל - היכן מציבים אותך?!
אני התפללתי שיציבו אותי בבסיס קרוב לבית , כדי שיהיה לי נוח וקל לצאת לאימונים וכך קרה! לא אשכח לעולם, שדניאל אמר לי לפני כניסתו לקצין המיון "תחכה לי רגע אראה איפה אני מוצב ונצא ביחד מהבסיס" כשדניאל יצא מהקצין מיון הוא העלה חצי חיוך (זה שיא בשבילו) ואמר לי "תתכונן לסבול עוד 3 שנים, הוצבתי ביחד איתך בצריפין!"
באותו זמן נחתמה החותמת שמתחילה כאן שותפות!
לא יתכן, ולא יתואר כיצד הדרך הובילה אותנו להיפגש בטירונות, להיתקל אחד בשני בקורס ובסיום - הצבה לשירות סדיר באותו שירות. דניאל ואני הגענו לשירותינו הסדיר ששנינו נחושים להיות ביחד לכל אורך השירות, הציבו אותנו לנהל מחסן לוגיסטי גדול, שם הבנו חד משמעית את היתרונות והחסרונות של כל אחד, כבר אז , התחלנו לצחוק ולהבין שדניאל הוא "הרשות המחוקקת" ואני "הרשות המבצעת",
כסף היה השם השני שלנו, דיברנו על הנושא הזה כל היום, קראנו ספרים וחיפשנו רק כמה להעלות את המשכורת הזעומה שקיבלנו מהצבא, זה התבטא במכירת בגטים עם שקשוקה לחיילים בשעות הערב, מכירה של משקפי שמש של מותגים ובגדים לחיילים ולקצינים ואפילו אני הגעתי למצב שהקמתי מספרת גברים קטנטנה במחסן כדי להכניס עוד כמה שקלים לכיס.
ציפינו לשחרור מאוד, ידענו מה היכולות שלנו ועד כמה אנחנו רוצים להצליח בגדול, השתחררנו ולא חיכינו רגע דל, הקמנו את העסק הראשון שלנו שהתעסק בהפקות ירידים בשם "אקסלנס פור יו".
עסק כושל , הפסדנו שם את פקדוננו הצבאיים ועוד כמה חסכונות שהיו לנו. לא הבנו מי נגד מי, ומה הולך פה בכלל?! הדברים שהיו נראים קלים נהיו קשים, הדברים שהיו רלוונטים כבר לא, והתחלנו להפנים שיזם ואיש עסקים זה אחד שיודע מתי לעצור ולהתחיל לחשוב על המיזם / העסק הבא.
סגרנו את העסק ויזמנו את הפרוייקט הגדול של חיינו "פשנגה" נכנסנו לגוגל וכתבנו "פיתוח,מתכנתים" מצאנו ונכנסנו לראשון מביניהם, לקחנו בחשבון שאם הוא ראשון הוא הכי טוב.
זה נגמר בחצי שנה של מריחה ועקיצה על סך 70,000 ש"ח, "כיף גדול" להיות יזם צעיר לאחר 2 נפילות, אני זוכר שדניאל ואני התבאסנו יותר על החצי שנה שנשרפה מאשר על הכסף, שקלנו לעשות "אחורה פנה" - ממש כך! אני זוכר את הפגישה הזו שישבנו אצל דניאל ואמרנו לעצמינו "למה אנחנו צריכים את הלא נודע הזה?!" התעלנו על עצמינו מהר מאוד והתחלנו להבין איך "מחשבים מסלול מחדש".
היה ברשותנו כ-15-20 אלף שח בלבד, אני זוכר שהתלוונו על ידי יועצים ונכנסנו להליך פיתוח בבית תוכנה מסודר, עלות הפיתוח הייתה מאות אלפי שקלים. אני זוכר שכתבנו להם צ'ק על סך ה20,000 ש"ח הללו ואמרנו להם בבירור - "תתחילו לעבוד" מיד לאחר מכן יצאנו לגיוס F&F,
יש כאן שיעור בפעולה הזו - כשאתה "חייב" לגייס הון - אתה מגייס אותו. כשאתה "צריך" לגייס הון, הזמן נמרח. תכניסו את עצמיכם לפעמים לדבר הזה שנקרא "חייב"!
חשבנו שנקים את פשנגה ב100,000 ש"ח בלבד. בסוף זה נגמר בכמה מיליונים טובים. גייסנו לזה הון ממשקיעים והשקענו לא מעט מהוננו האישי והפרטי. הפכנו את פשנגה בתוך 24 חודשי עבודה אינטנסיבים מרעיון לזירת אופנה דיגיטלית ענקית הכוללת קניון אופנה עם עשרות חנויות ועשרות אלפי פריטים שנמכרו עד כה במחזורים של כמה מיליונים + מגזין אופנה עם מאות בלוגריות ישראליות עם אלפי כתבות שעלו בו עד היום.
לאחר פיילוט מוצלח מאוד בישראל החלטנו יחד עם השותפים שלנו בפשנגה שאנחנו צריכים להוציא לשוק הבינלאומי את הבשורה! וכך קורה בזמנים אלו.
פשנגה זה סיפור יפה, סיפור יפה כי אנו חושבים שזה עיצב את חיינו, למדנו שבעיות נועדו בשביל לפתור אותן ושתמיד יש יותר פתרונות מבעיות, האמת, שבשלב מסויים שינינו את הלקסיקון שלנו ו"בעיות" נהפכו להיות "אתגרים".
עיצבנו את הנפש שלנו ובעיקר שמנו דגש בין העיקר לטפל, צברנו קשרים, קיבלנו ניסיון רב, ניהלנו עובדים, עבדנו מול הבנקים, הפנמנו וקיבלנו המון תובנות ונקודות מהותיות עבור יזמים ואנשי עסקים, טעינו, נפלנו, קמנו, שוב נפלנו, שוב קמנו, למדנו להסביר את עצמינו יותר טוב ואוכל עוד להמשיך לכתוב על הדרך שעברנו ללא הפסקה למדנו "לרקוד בגשם" גם כשהגשם נהפך לברד!
"ניצן, תסביר לי איך קניון יכול להיכנס לתוך אינטרנט"
"אבל יש דברים כאלה , לא?"
או כמו שאמר לנו בעלים של חברת אופנה גדולה בישראל "אתם לא תשרדו כאן דקה אחת, זה עולם של הכרישים!"
ועוד המוני משפטים שאמורים להוריד אותך מהשאיפות שלך. היום קל להסביר אבל באותם זמנים היה מאוד קשה, למדנו עד כמה חשובה חוזקת השותפות, כי ככל שהשותפות יותר חזקה כך כל המערכת יציבה, הבנו שאגו הוא השטן של העסקים והורדנו אותו ל1% (אין בן אדם עם 0% אגו) למדנו לכבד, למדנו לא להגיד אחד לשני "אמרתי לך", למדנו לתמוך ברגעים הקשים, למדנו שטובים השניים מן האחד, למדנו שהכל זה מספרים, למדנו שדרך ארץ קדמה להכל, למדנו ששמך הטוב והיושרה מעל כל דבר, למדנו שהגענו לעולם בשביל להשאיר מסר מסויים!
לפני שנה וחצי, יחד עם שותפים נהדרים אבירן כהן ויואב קוגלר הקמנו את SEEDBIZ שתהווה חברה שמספקת פתרונות 360 ליזמים ובעלי עסקים ותעניק את כל הפתרונות תחת קורת גג אחת. מקום בו מדברים את שפת העסקים, והופכים את הביצועים להרבה יותר טובים, נכונים ובריאים ליזם/ת. אנו נערכים להמון דברים חדשניים איכותיים שיתרמו המון!
סטיב ג'ובס ז"ל - אחד האנשים היותר גדולים שידעה האנושות אמר את המשפט שדניאל ואני אימצנו לכל החיים! "להיות האיש הכי עשיר בבית קברות זה לא מה שחשוב לי... ללכת לישון בלילה ולהגיד לעצמי עשינו דבר נפלא היום... זה מה שחשוב לי באמת."
היה לי כיף לכתוב ולשתף אתכם, כשרואים דברים יפים, ישנם אנשים שיורקים דם מאחורי הקלעים, היזמים ובעלי העסקים במדינת ישראל עובדים קשה מאוד עבור התוצאות היפות שאתם רואים כאן ברשתות החברתיות, כולנו ביחד נוכל ליצור עולם עסקי טוב יותר!
אני זוכר שלאורך כל הדרך, דניאל ואני תמכנו אחד בשני, התמיכה היא לא במילים ולא במעשים, התמיכה היא באווירה, האנרגיה שמשרים. המון פעמים ראיתי לנכון לעצור פעולות שדניאל השתוקק ולהפך, לא עצרנו אחד את השני לעולם מהסיבה הפשוטה שתמיד ידענו חלק את הגדרות התפקיד בינינו ואם אישרתי את הגדרת תפקידו של דניאל הוא הסמכות גם אם אני רואה את הדבר הולך לכישלון, אני אחראי על כך! לעולם לא אמרנו אחד לשני "אמרתי לך" - להפך, אמרנו - "בוא נראה למה לא הצליח לך ועל הדרך גם אני אלמד"
שותפים שמפנימים שהזוגיות בשותפות היא לא פחות מהביצוע עצמו - נרקם לאורך הדרך משהו טוב ובריא. כשמבינים ומפנימים שבעסקים יש חילוקי דעות אך מהחדר יוצאים עם החלטה שמבוססת כבוד הדדי - יש תוצאות.כשלא יודעים לקבל החלטה משותפת - מממנים מישהו ניטרלי מטעם שני הצדדים שיכריע לעתים את המאזניים.
תפנימו - יש יותר פתרונות מאתגרים ובעיות, השאלה רק כיצד אתם מתאימים את הפתרונות לבעיות והאתגרים עם השותפים שלכם. אם לאחד השותפים יש בעיית אגו - תעצרו את זה בתחילת הדרך! חבל!
אם אתם רואים שיש בעיית אגו אבל היא פתירה - תתחילה לעבוד עליה עוד לפני שאפיינתם את המיזם שלכם. השותפות שלכם היא יותר חזקה מהמאזן המבוקר של החברה שלכם! שותפות היא לנצח, העסקים הם זמניים!
היה לנו כיף לשתף. תרגישו חופשי לפנות אלינו ב-Seedbiz
שלכם,
ניצן פלג ודניאל קוגלר
״הטינדר״ למציאת שותפים לסטארט-אפ
קצת Shameless Promotion - יש לנו מערכת מציאת שותפים באתר שרשומים אליה יותר מ-3000 יזמים ויזמות שמחפשים את השותף או שותפה הבאים למסע שלהם. מוזמנים להרשם ולמצוא את ה״אחד״ או ״אחת״ שלכם.
יש לנו באתר מערכת למציאת שותפים לסטארט-אפ שאתם יכולים להשתמש בה בחינם. יותר מ-3000 פאונדרים ופאונדריות פוטנציאליות רשומים למערכת ואולי תמצאו את השותף הבא שלכם שם.
.jpg)
