התחברת בהצלחה!
אתם כאלה מוכשרים - אבל אפשר לבחור רק שלוש יכולות

הסכם מייסדים: תובנות, טיפים ו-8 מנגנונים שכדאי להכניס להסכם

הסכם מייסדים שבא להסדיר את היחסים בין כל הצדדים במיזם. בפוסט זה אסביר מה זה הסכם מייסדים, למה הוא חשוב ואשתף בטיפים ומנגנונים שכדאי לכם לקחת בחשבון בהסכם שלכם.

הסכם מייסדים: תובנות, טיפים ו-8 מנגנונים שכדאי להכניס להסכם
לוגו של הספונסר
הפוסט בחסות:

אז יום אחד קמתם בבוקר וחשבתם על רעיון, הלכתם לספר אותו לחבר הכי טוב ומקצועי שלכם, זה שאתם סומכים עליו בעיניים עצומות, התחלתם לחקור את השוק, לפתח POC, לשווק את הפרוייקט ואפילו קיבלתם כבר השקעה - ברכות

אבל יש דבר אחד קטן ששכחתם לעשות או שבחרתם לדחות כבר בימים הראשונים, לחתום על הסכם מייסדים - והדבר הזה יכול לעלות לכם ביוקר בעתיד.

בפוסט זה אציג מספר תובנות, לקחים ומנגנונים ״שלמדתי על בשרי״ שכדאי לקחת בחשבון בכל הסכם מייסדים.

בואו נתחיל.

📕 תוכן עניינים


מה זה הסכם מייסדים? 

הסכם מייסדים הוא הסכם המסדיר את היחסים בין צדדים שהחליטו להקים מיזם משותף (מייסדים). ההסכם מגדיר בתוכו את זכויות המייסדים, תפקידים, נתח המניות, מנגנוני יישוב סכסוכים, זכויות וטו וכדומה.

דגש קטן 

הסכם המייסדים שונה מתקנון חברה מכיוון שמאגד את היחסים בין המייסדים בלבד ולא בין כל בעלי המניות בחברה. כמו כן, הוא שונה מהסכם שותפות מכיוון שבא להסדיר (או עתיד להסדיר) את היחסים בחברה ולא בשותפות עסקית, ולכן יש ליצור בידול בין ההסכמים.

למה הסכם מייסדים כל כך חשוב?

כן… ההסכם הזה חשוב אבל הוא גם קשה!

קשה לנו הרבה פעמים לבוא בשיא העשייה למייסדים ולהגיד להם: ״תשמעו, אנחנו צריכים להסדיר את ההתקשרות העתידית שלנו בצורה משפטית״.

זה קשה כי דברים כמו מי המנכ״ל, כמה אחוזים כל אחד מקבל ואיפה החברה תוקם כרגע לא מעניינים אותנו, לרוב נרצה להמשיך בעשייה ההרמונית שלנו ולא להרוס אותה על ויכוחים בתחילת הדרך.

אבל תחשבו על זה רגע, הגעתם לנחלתכם ופתאום כשיש לכם כסף בידיים אתם לא יודעים מי המנכ״ל ומי אחראי על הפיתוח, אתם פתאום חוקרים ומגלים שלהקים את החברה במדינה אחרת יכל להביא לכם הרבה יותר קהל ולהוזיל לכם את עלויות המס, לקראת סבב ההשקעה הבא אחד המייסדים מקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה מחברת ענק ורוצה פתאום לעזוב - ומה שקורה פה זה פשוט כאוס ולא מעט בעיות שקשה להתנהל איתן.

ולכן, צריכים להפריד את הקרבה האישית מהחיים המקצועיים ולחתום על הסכם מייסדים בשלב המוקדם ככל הניתן על מנת שתוכלו לעבוד ״בראש שקט״ ולדעת שהדברים מוסדרים ומאוגדים.


מבנה הסכם מייסדים

הסכם מייסדים מורכב מלא מעט חלקים חלקם רלוונטיים לכלל וחלקם ספציפיים יותר, מכיוון שניתן למצוא לא מעט הסכמים בחיפוש מהיר ברשת לא נתעכב על הנושא ורק נרשום את החלקים שההסכם כולל:

👈 כללי: מיקום החברה, מיסוי, המייסדים ותפקידם, מינוי דירקטוריון, משכורות ועוד.

👈 מבנה ההון: חלוקת המניות בין המייסדים, הבעלות על הקניין הרוחני והפטנטים ועוד.

👈 מחלוקות: מנגנוני יישוב סכסוכים, מנגנוני קבלת החלטות, הסכמי סודיות אי תחרות ועוד.

👈 אסטרטגיית פירוק ואקזיט: מה יקרה אם יחליטו לפרק את החברה, מה האקזיט המועדף ועוד.

חשוב לציין כי יש עוד לא מעט סעיפים והגדרות כמו נושאי מימון והחזרת כספים, משכורות ראשוניות וכדומה, אך כפי שנאמר ההסכם נבנה באמת כהסכם אינדיבידואלי לכל מיזם ולכן לא נפרט על כל המרכיבים.

טיפ על חשבון הבית:

יש לא מעט הסכמי מייסדים ש״מטיילים״ ברשת, ניתן ללמוד מהם המון דברים כמו ויהיה מצוין אם תעיינו במספר חוזים ותהיו מודעים לשפה המקצועית-משפטית ולמנגנונים שיכולים לעזור לכם/להרע לכם. לכל חברה יש את האינטרסים שלה, ולכל צוות מייסדים יש את הדינמיקה שלהם וההחלות שהחליטו ביום הראשון, ולכן כתיבת הסכם המייסדים לא יכולה להילקח מהרשת והמלצתי היא להשתמש בשירותיהם של עורכי דין.

חשוב להבהיר שידוע לרוב עורכי הדין שמדובר בהסכם ראשוני שבדרך כלל מסדיר פעילות עסקית עתידית, ולכן לרוב מחירי השירות הנ״ל לא גבוהים (אלפי שקלים בודדים שיכולים לחסוך הרבה יותר בעתיד) ומאפשרים לכל אחד לשכור את שירותיהם של עורכי הדין על מנת לקבל ייעוץ וליווי בתהליך.


נושאים חשובים לכלול בהסכם מייסדים

תפקידים: חשוב להחליט על התפקידים בשלב מוקדם על מנת שלא יווצרו בעיות אגו בשלב מאוחר יותר, לכן כדאי לדעת גם מה באחריות מי, ומי הבן אדם הכי מומחה לכל נושא.

מיקום החברה: ישנם מייסדים שמוסיפים את מיקום החברה שעתידה להיות מוקמת, ופה יש לא מעט דברים שצריכים להתייחס אליהם:

  • מס חברות, מס על רווחי הון עבור בעלי מניות ומה מדיניות המס של ישראל אומרת על כך.
  • מיקום החברה עלול להשפיע לא מעט על לוקאליזציה והבאת קהל.
  • דיני המשפט בארץ הרצויה ומה המדיניות בעבור תביעות שבאות מחוץ לארץ ומהארץ.
  • מדיניות המדינה בנוגע לישראלים והקושי להקים חברה.
  • שיעורי מטבע, ריבית, אינפלציה, חוסן הכלכלה ועוד.

מינוי הדירקטוריון וזכויות חתימה: יש לאגד את אופי מינוי הדירקטוריון, עורך הדין, רואה החשבון ונושאי המשרה, כמו כן יש להגדיר למי יש זכות לחתום על מסמכים רשמיים בארגון.

מנגנון קבלת החלטות: מה סוגי ההחלטות שצריכות להתקבל במשותף ובפה אחד, האם למישהו יש זכות וטו ולאיזה סוג של החלטה ועוד.

בוררות: עדיף לקבוע מנגנון ליישוב סכסוכים מוקדם ככל האפשר, מנגנון שכזה יוכל לחסוך זמן ולמנוע בזבוז כספים, לדוגמה סדרך של יישוב סכסוכים דרך בוררות ע״י גורם ניטרלי בעל סמכות/ידע מסוים וכו׳.

לא לשכוח: כמו בכל חוזה יש לקבוע מתי ההסכם בטל, מהן הפרות ומהן הפרות יסודיות, ולקבוע בהתאם סנקציות או קנסות.


8 זכויות ומנגנונים שכדאי להכניס להסכם

1. זכות סירוב ראשונה (Right of first refusal) 

מנגנון זה מתאר סיטואציה שבה בעל מניות, ובמקרה הזה מייסד בחברה רוצה להעביר/למכור את מניותיו (אחזקותיו) בחברה לצד שלישי, ובעזרת מנגנון זה יהיה חייב להציע את המניות קודם כל לבעלי מניות קיימים באותו המחיר ובאותם תנאים.

מנגנון זה בא להגן על שאר בעלי המניות בחברה ועל עתידה האסטרטגי של החברה, שהרי צוות שעובד טוב לא ירצה להכניס גורם צד שלישי ולא מוכר שיחליט החלטות קריטיות בחברה.

2. זכות מצרנות (Preemptive right)

מנגנון זה מתאר סיטואציה בו החברה מגייסת הון ע״י צד שלישי (כמו משקיע, קרן הון סיכון ועוד) ומנפיקה מניות חדשות, ובעלי מניות כאלה או אחרים רוצים שלמור על יחס אחזקותיהם בחברה ומצטרפים גם הם לסבב הגיוס.

מנגנון זה מקנה את הזכות למייסדים או לבעלי מניות (כתלות בהסכם) את הזכות להצטרף לסבבי גיוס על מנת לשמור את יחס אחזקותיהם ובכך מגן עליהם מפני דילול עתידי.

3. הבשלה הפוכה (Reverse vesting)

מנגנון זה מגן על פני החברה והמייסדים בכך שמתנה את קבלת המניות בחברה בתקופת זמן מסויימת, כך לדוגמה ניתן ליצור מנגנון שלמייסד יש 40% בחברה, אך רק תוך 4 שנים יזכה להחזיק בהון בצורה ממשית.

בדוגמה זו או שבכל תקופת זמן מסויימת (לדוגמה שנה) יובשלו למייסד חלק יחסי מהמניות (10%) או שיקבל את כל המניות רק בתום תקופת ההבשלה (4 שנים).

מנגנון זה בא לשמור על שאר המייסדים, עתיד החברה ובעלי המניות בכך שהוא מונע מצב בו אחד השותפים יקבל את כל המניות בחברה ולאחר תקופה קצרה יעזוב ועדיין יחזיק בהן למרות שהוא כבר לא חלק מהחברה. כמו כן, זה אמצעי תמרוץ ועידוד ליזמים להשאר בחברה ולהשקיע בה את זמנם על מנת לממש את מלא הפוטנציאל של המניות שלהם (דבר דומה אפשר לעשות גם עם העובדים של החברה).

4. אי מכירה (No sale)

מנגנון הכולל תקופת זמן מינימלית בה אסורה העברת המניות ע״י המייסדים, מנגנון זה שומר על כך שלפחות לתקופה מסויימת המייסדים יהיו בעלי עניין של החברה.

5. ״במבי״  (Buy Me Buy You)

מנגנון חשוב מאוד שמופעל בסיטואציה של חילוקי דעות בין שותפים והזכות של אחד השותפים לקנות את אחזקותיו של השותף השני.

מנגנון זה נלקח מתורת המשחקים, ומאפשר לכל שותף להציע מחיר לרכישת מניותיו. חשוב להבהיר כי הראשון שמציע ״במבי״ הוא זה שיקבע את המחיר, אין אפשרות למו״מ אך אכן יש אפשרות להחזיר תגובה, לדוגמה להציע את עצמי לקניית המניות של עצמי - ובכך המנגנון שומר על מחיר הוגן, שהרי אם השותף הראשון יציע סכום נמוך מידי, אזי השותף השני יקנה את מניותיו בעצמו ולא יאפשר לעסקה להתקיים, ואילו יציע סכום גדול מידי השותף לא יסכים עסקה וינסה למכור את מניותיו.

אנלוגיה מתורת המשחקים: במקרה בו אנו רוצים לחלק פרוסה בין 2 ילדים ושכולם יצאו מרוצים, ניתן לילד אחד לפרוס את הפרוסה ולילד השני לבחור את החלק שהוא ירצה - ובכך אנו מגיעים לשיוויון אינטרסים. הדבר מעודד כל צד להציע את הסכום שבאמת שווה לו העסקה ולהיות ״פייר״ בנוגע אליה.

6. זכות הצטרפות למכירה (Tag Along)

מנגנון זה מתאר סיטואציה שבה בעל מניות מקבל הצעה למכירת מניותיו, ובעזרת מנגנון זה ניתן לכפות את המכירה בכך שעוד בעלי מניות יצטרפו אליה, ובכך ליצור ״אקזיט״.

מנגנון זה בא להגן על בעלי המניות  במצב בו בעל שליטה בחברה מוכר את מניותיו לצד שלישי ובדיוק כמו בהסברים הקודמים, משתנה בעל שליטה או בעל מניות לגורם זר ולא מוכר ששאר בעלי המניות לאו דווקא ירצו לעבוד איתו לבנות איתו חברה יחד.

7. מכירה כפויה (Bring along)

מנגנון זה מאפשר לקבוצת בעלי מניות לחייב את שאר בעלי המניות למכור את מניותיהם, מנגנון זה נועד על מנת לא לאפשר למיעוט למנוע ״אקזיט״.

8. אנטי דילול (Anti dilution)

מנגנון שנועד להבטיח הגנה מפני דילול בעקבות down round (סבב גיוס חדש בשווי נמוך מסבב הגיוס הקודם) ולהעניק מניות נוספות שישמרו על אחזוקותיו ובכך להשאיר לו את אותו כח.

ניתן לראות שיש לא מעט מנגנונים שחופפים גם למסמכי תקנון חברה, אך יש לא מעט מנגנונים בתקנון חברה או חוזי השקעה שלא מהווים חלק מהסכם המייסדים.



לסיכום - אל תעשו פאדיחות בהסכם

הסכם מייסדים הוא הסכם חובה לכל מי שבחלקו מיזם שמנוהל על ידי יותר ממייסד אחד, מומלץ לעשותו כמה שיותר מהר ולא לחסוך בעניין הזה, מדובר על הסכם שיכול לשנות את העתיד שלכם.

יש לו מעט מנגנונים שיכולים להגן עליכם ולהטיל חובות על המייסדים האחרים לטובתכם ולטובת המיזם כולו, חקרו והעמיקו בנושא לפני הגעתכם לעורך דין, אתם משקיעים זמן שיחסוך לכם לא מעט כאבי ראש בעתיד.

💡 זה הוא פוסט אורח המשקף את דעתו וניסיונו האישי של הכותב או הכותבת.
חושבים שיש לכם גם מה לשתף עם הקוראים שלנו? נשמח לשמוע ממכם.
תגיות:
אופס.. משהו השתבש.
💩
הצטרפו ל-10,000+ יזמים ויזמות שמקבלים ״פור״ על כל השאר
☝️ חזור למעלה