🧠 התשובה המלאה
B2G זה קיצור באנגלית למונח Business to Government, והוא מתאר חברות שהמודל העסקי שלהם הוא למכור שירותים/מוצרים לארגונים ממשלתיים. מדובר בעוד מודל עסקי בדומה למודלים עסקיים אחרים כמו מכירה לצרכני קצה (B2C), מכירה לעסקים פרטיים (B2B), רק שהפעם הלקוח הוא לא סתם עסק - אלא גוף ממשלתי ציבורי, מה שגורם להרבה דברים להשתנות: החל משיטת המכירה, שיווק והבירוקרטיה בדרך.
דוגמאות לעסקים במודל B2G
למעשה, כל עסק/חברה המציע שירותים למוסדות ממשלתיים היא דוגמא לעסק שפועל במודל B2G. הצרכים של גוף ממשלתי לא שונים הרבה פעמים מהצרכים של ארגון פרטי, רק מאחר ומדובר בגוף ממשלתי - יתכן שאישורים נוספים (של אבטחה) ידרשו, בירוקרטיה וכמובן הטמעה שעשויה להיות הרבה יותר ארוכה.
שירותים במודל של B2G יכולים לבוא ממש בצורה של מוצר - לדוגמא, חברה שמוכרת מערכת לחתימה על מסמכים ממשלתיים באופן דגיטילי עבור גופים ממשלתיים, ולפעמים זה בא לידי ביטוי במתן שירותים נקודתיים - כמו נגיד משרד ממשלתי ששוכר את שירותיה של חברה בסיוע לבניית אתר ממשלתי או הכנת סרטון שיווקי.
בכל אופן, להלן כמה דוגמאות אפשרויות לעסקים/שירותים במודל B2G, זאת אומרת, שירותים שחברות פרטיות עשויות להציע לגופים ממשלתיים:
- מערכת לפגישות אונליין
- מערכות לימודים
- כלים לניהול פרויקטים פנימיים
- מערכת חתימה על מסמכים דיגיטלית
- מערכת גביית תשלוצים
- בניית אתרים
- הכנת סרטונים שיווקים
- שירותי ענן
- ועוד
היתרונות והחסרונות של B2G
חברות בד״כ רגילות להתעסק עם לקוחות ״רגילים״ - בין אם זה עסקים פרטיים כמוהם (B2B) או צרכן קצה (B2C - צרכנים כמוני וכמוך). כשזה מגיע ל-Business to Government, החוויה והאינטרקציה קצת משתנה, ובד״כ מעלה קשיים מסוימים שלא קיימים במודלים האחרים.
למוסדות ממשלתיים בד״כ לוקח יותר זמן מחברות פרטיות לאשר או להתחיל לעבוד על פרויקט. שכבות של רגולציה ובירוקטיה יכולות לגרום גם לדבר הכי פשוט להיגרר לתהליך ארוך מהרגיל.
מצד שני, על אף כל הניירת והבאלגן הכרוך, חוזים עם ארגונים ממשלתיים הם לרוב הרבה יותר גדולים ויציבים, מה שמקנה עבור חברות ועסקים לקוח קבוע שגם עובד איתו בתזרימי מזומנים יחסית גבוהים.